מעגל מועדי השנה – המסתיים בפורים ופרשת פרה

רבני בית ההוראה
ט"ז אדר א' ה'תשע"א

המועד של פורים ופרשת פרה הנקראת מיד אחרי כן – חותמים את המעגל של מועדי השנה המתחיל בניסן שהוא ראש חדשים לחדשי השנה – ומסתיים בחודש אדר.

ונראה שישנו קו העובר ומחבר בין פסח ובין שאר מועדי השנה – וגם מסביר מדוע הסיום של המעגל הוא בפורים ופרשת פרה.

המועד הראשון בשנת התורה הוא פסח – שהוא זמן הלידה של עם ישראל בצאתם ממצרים – ואחרי מ”ט יום מגיע חג השבועות – זמן מתן תורה.

ביציאת עם ישראל ממצרים היה חסרון בדמות הערב רב אשר הצטרפו אל עם ישראל ביציאה – “וגם ערב רב עלה עמם” – הצטרפות הערב רב גרמה שאע”פ שעם ישראל יצא ממצרים – אבל חלק ממצרים הצטרף אליהם – והם אשר גרמו את האסון הנורא של חטא העגל שבגללו נשברו הלוחות.

מכאן ואילך רואים לכל אורך מועדי השנה – את המלחמה המיוחדת בתוצאות של חטא העגל.

ארבעים יום אחרי שבועות – בי”ז בתמוז יום שבירת הלוחות בגלל חטא העגל – מתחילים ימי האבלות של בין המיצרים.

תקיעת השופר בחודש אלול – היא זכר לתקיעה שתקעו במחנה אחרי שמשה רבינו עלה בשנית להר סיני – כדי שלא תחזור הטעות של חטא העגל.

יום הכיפורים הוא היום שבו התכפר להם חטא העגל – ובו קבלו את הלוחות השניות.

מיד לאחריו חג הסוכות – אשר על פי הגר”א – טעם קביעותו בט”ו תשרי הוא משום שביום זה התחילו להקים את המשכן אשר בא לכפר על חטא העגל – כמו כן חג הסוכות הוא זכר לענני כבוד – אשר הערב רב שעל ידם נעשה העגל – לא היו יכולים להכנס תחתיהם.

מועד החנוכה – הוא לזכר הנצחון על יון.

ובמד”ר בראשית נאמר “וחשך” – זו יון – שהיתה אומרת כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל – ופירש רש”י – ש”קרן השור” הכונה היא לחטא העגל.

מהותה של יון היא הסגידה לשכל האנושי – מאחר וחטא העגל מבאר ה”בית הלוי” – היה בזה שהלכו אחרי שכלם האנושי – לעשות אמצעי שעל ידו יזכו להשראת שכינה ללא ציווי ה’ – לכן יון מזכירה לעם ישראל את חטא העגל.

ולכן הנס של חנוכה נעשה במנורה בה מדליקים את האש על ידי השמן – ורומזת לביטול השכל והחכמה הנמשלת לשמן אל אש התורה.

והנה שמעתי בשם הגר”א – שהשמחה של פורים היא השלמת השמחה על הכפרה של חטא העגל ביום הכיפורים שבו אי אפשר לעשות משתה ושמחה – ובזה מתבאר הדימוי שמוזכר בתיקו”ז – פורים – כ-פורים.

בזה גם יובן הענין של “חייב איניש לבסומי” בפורים – כיון שחטא העגל שרשו כמו שביאר ה”בית הלוי” בזה שהלכו אחרי שכלם האנושי – על כן בפורים שהוא השלמה של שמחת יום הכיפורים – יום כפרת חטא העגל – אנו שותים יין כדי לבטל את השכל – להורות על התשובה מחטא העגל שנגרם על ידי השכל.

ולכן בפורים שהוא השלמת הכפרה על חטא העגל שנעשה על ידי הערב רב – מוחים את עמלק – על פי דברי הגר”א בכמה מקומות על פי הזוה”ק – שעמלק וערב רב הם היינו הך.

מעתה מובן גם הקשר שבין מועד הפורים – ובין פרשת פרה הנקראת מיד לאחריו.

מצות פרה אדומה באה לכפר על חטא העגל כמו שאמרו חז”ל – תבוא האם ותקנח את צואת בנה – ועל כן המצוה הזו היא חוק ללא הבנת השכל – כדי לתקן את חטא העגל שבו הפגם היה שהלכו אחרי שכלם.

ונמצא אם כן שמועדי השנה מתחילים מפסח שהוא זמן היציאה ממצרים ולאחריו שבועות שהוא זמן מתן תורתנו – אלא שההצטרפות של הערב רב ביציאת מצרים הביאה אחרי מתן תורה לחטא העגל אשר גרם לשבירת הלוחות – ומעתה בכל מועדי השנה מוצאים את העבודה להטהר מחטא העגל ולהתנתק מן הערב רב אשר הלכו אחרי שכלם – ולכן השלמת מעגל מועדי השנה הוא בפורים בו אנו מסלקים את השכל על ידי היין – ובקריאת פרשת פרה אשר במצותה מונח אותו יסוד של ההכנעה לרצון ה’ – גם בלי הבנת השכל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים