לתרומות לחץ כאן

לגבות נופש זוגי זול מקופת חולים במקום יחיד יקר

ב"ה

חמותי שתחי' לאויוש"ט עברה ניתוח די קשה אחר שגילו אצלה את המחלה והיתה בבית החולים כמעט שבועיים ועקב כך היא זכאית מקופת החולים להחזר 80% של כ-8 ימי נופש במלון אשר כל יום לא יעלה יותר מ 460 ש"ח והמצב הוא שהיא לא יכולה ליסוע לבד אלא עם בעלה אחרת היא לא תהנה מזה ואין לה שום טעם בזה ומאידך אם תסע עם בעלה יהיה עי"ז בעזהשי"ת התועלת הנרצה והמצטרך ובכן שאילתנו אחר שכרגע אנחנו משפחה שאין לנו אמצאים לממן להם נופש זוגי ואף לא להשלים את החלק השני אפי' במקום זול רצינו לשלוח אותם ביחד לנפוש 4 ימים במקום זול ויש לנו הצעה שלא תעלה יותר מ 2000 ש"ח האם מותר לנו לעשות משהו ע"מ שיקרא כאילו כל ה 2000 היה להוצאת הנופש של אמנו לבד כדי שנוכל לקבל את ההחזר על רוב הסכום הזה או לא ? זאת מאחר שאם נצהיר שהיה זוגי לא נקבל החזר אלא על חצי.

תשובה:

שלום רב,
אם התשלום הסופי שקופת החולים תצטרך לשלם אינו יותר גבוה ממה שהיה עולה להם בדרך כלל במקרים אחרים והם הולכים למלון זול רק כדי שיהיה כסף אף עבור הבעל, מותר לגבות מהם כל התשלום, אף על חלק הבעל. אבל עדיף להימנע מלכתוב שקר שהתשלום הוא עבור אדם יחיד, אלא לכתוב שהתשלום הוא עבור נופש, מבלי לפרט לכמה אנשים.

מקורות:
בסיס ההיתר הוא, אדם שמבטיח לחבירו הוצאות מסוימות, וההוא התאמץ שלא להוציא את ההוצאות, כדי לקבל את הכסף לעצמו. הכסף הוא שלו. גם במקרה זה ניתן לדרוש את הכסף שהיה עולה לקופת החולים בדרך כלל, אם הולכים למלון זול, רק כדי לחסוך בשביל הבעל. עיין עלון המשפט גליון 29 עמוד ד.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. לכבוד הרב המשיב שלום רב.
    לדעתי כותרת השאלה מטעה. לא מדובר כאן על גניבת דעת אלא על גניבה של ממש. קופ"ח מוציאה את הכסף עם תנאים מסוימים. מן הסתם אם החולה הייתה מספרת לקופת חולים את האמת הם לא היו משלמים. אם קופת חולים משלמת משום שהחולה מטעה אותם זה גזל ממש.

  2. העובדה שקופת חולים היתה משלמת רק מחצית אם היו מדווחים שהיה נופש זוגי אינה מוכיחה שכך מוצדק, שהרי בכל מקרה שיש צד קטן לטובת קופת החולים (או חברת ביטוח אחרת) היא תפרש לטובתה.
    עיינתי בתנאים של קופת חולים לאומית, לשם דוגמא, אין אזכור מפורש לגבי הנידון שיש צורך במלווה. בעמוד 34 אכן כתוב שהשיפוי הוא על 'הוצאות ממשיות', משמע שאם החולה לא הוציא בפועל איננו זכאי לשיפוי, ומטרתם בכך לחסוך את התשלום במקרה שמכל סיבה שהיא לא יילך החולה להבראה, אבל אין בכך הוכחה, שאף אם החולה מצמצם בהוצאות כדי לחסוך את הכסף למטרה אחרת, שלא יזכה בכסף. שהרי במקרה זה לא תרוויח הקופה כלום אם תעמוד על כך, שאז לא יצמצם החולה בהוצאות, וכפי שכתב סברא זו בשו"ת מהרש"ם ח"ט סי קנא.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל