אישה שליפני עונת הוסת אחרי תשמיש רואים על מגבת שמקנחת עצמה כתמי דם אבל שהיא בודק עצמה נקיה היא טמאה?
תשובה:
צריך לבדוק גם את מה שהבעל ניגב את עצמו, ואם שם יש דם, הרי היא טמאה בוודאות, ויש בזה בעיה גדולה וצריך לפנות לרב מוסמך כדי לספר לו על כך מחמת כמה בעיות שזה עושה.
אם אין על הבגד של הבעל, ורק במגבת, אם המגבת היא מגבת נקיה והקינוח נעשה סמוך לקיום היחסים ויש בזה גודל של דם לפחות בגודל של "שקל", האשה טמאה, אך אם המגבת לא היתה נקיה ויכול להיות שהכתמים הם מדברים אחרים, או שגודל כל כתם הוא פחות משקל, וקינחה את עצמה כמה דקות לאחר סיום קיום היחסים, יש להקל שאינה טמאה.
מקורות:
עי' שו"ע יו"ד סי' קפז בנידון של "רואה מחמת תשמיש" שאם נמצא על שלו ודאי טמאה ונחשב כרמ"ת וחייבים חטאת משום בועל נדה בשוגג, ואם נמצא על שלה תלוי מתי מצאה, וע"ש בש"ך שכשמצאה מופלג מהתשמיש טהורה אם לא ראתה שיעור כגריס, שאם ראתה שיעור כגריס טמאה משום טומאת כתמים ואמנם באחרונים (עי' שיעורי שבה"ל שם) יש שהחמירו שאפילו ראתה בתוך חצי שעה נחשב לרומ"ת אפילו ראתה פחות מכגריס, אולם בפשטות דברי הש"ך וכ"כ כמה מהפוסקים שרק אם ראתה ממש סמוך תוך דקה או שתים יש בזה חשש של ראיה דאורייתא אבל במופלג מכך דינה כרואה כתם, ולכן אם הבגד לא היה נקי או לא לקחתו ממקום נקי ויש לתלות בדברים אחרים טהורה במופלג מהתשמיש וכמבואר גדרי הדין בשו"ע שם סי' קצ ע"ש.
