חשבונות בנק
א. בנק בבעלות יהודים
מי שיש לו חשבון בבנק ועושה בו פעולות שונות, אם בעלי הבנק או רובם הם יהודים צריך היתר עיסקא כהלכה [עי' פרק כ], הן כשהחשבון נמצא בחובה, הן כשלוקח הלוואה מהבנק, והן כשיש לו תכנית חסכון, מאחר שרוב הפעולות בבנק יש בהן חששות רבית.
ב. בנק בבעלות גויים
אולם אם כל הבעלים או רובם הם גויים, אין בזה חשש ומותר לעשות את כל הפעולות הנדרשות.
ג. פתיחת חשבון בנק בימינו
רוב הבנקים בא"י יש להם היתר עיסקא כדין, ויש לברר על כך בשעת פתיחת החשבון. אך בחו"ל רוב הבנקים אין להם היתר עיסקא, ולכן כדאי לברר בשעת פתיחת חשבון מי הם הבעלים העיקריים של הבנק, ואם הם יהודים יש לדרוש שיהיה להם היתר עיסקא.
לקיחת הלוואה או קניית נכס עבור אחר
ד. לקיחת הלוואה בהיתר עיסקא עבור אחר
כל הלוקח מהבנק הלוואה ברבית עבור אדם אחר אלא שהיא רשומה בבנק על שמו [ועושה זאת מפני שיש לו זכויות לתנאים טובים יותר וכדו'], אם קיבל את ההלוואה בהיתר עיסקא, כגון מבנק בא"י, לכתחילה יש להחמיר לעשות היתר עיסקא נפרד בינו ובין חבירו, אך אם לא עשה כן יש להקל בדיעבד לגבותו מחבירו, שהרי זה כאילו ההיתר עיסקא חל גם עליו [ולכן צריך שיהיו לו כל התנאים המבוארים בפרק כ, כגון שיהיו לו עסקים וכדו'.
ה. לקיחת הלוואה מגוי עבור אחר
ואם קיבל את ההלוואה ברבית מגוי, כגון מבנק של גויים, מן הדין עליו לעשות בעת מסירתו את הכסף לחבירו היתר עיסקא נפרד בינו ובין חבירו.
ו. משכנתא עבור ההורים
ויש לציין כי דין זה שכיח מאוד כיום, במחותנים שהתחייבו לתת נדוניא לבניהם ומוציאים משכנתא על שם הזוג הצעיר מבנק של יהודים, כשההורים משלמים כל חודש את הרבית, ויש להחמיר לעשות היתר עיסקא נפרד בין ההורים לזוג הצעיר.
וכן הלוקח הלוואה מהבנק עבור אביו הרשומה על שמו, אם ההלוואה היא מבנק של גויים, עליו לעשות היתר עיסקא בינו ובין אביו. ואפי' אם היא מבנק יהודי שיש להם היתר עיסקא [כמו ששכיח בבנקים בא"י], יש להחמיר לעשות היתר עיסקא נפרד וכנ"ל.
ז. קניית נכס עבור אחר
וכן הקונה נכס ורושם אותה על שם חבירו [כגון שהוא רוצה לקחת הלוואה על הנכס וחבירו יש לו זכויות לתנאים טובים יותר וכדו'], אם יש בחוזה תנאים שיש בהם חששות רבית, כגון קנסות, או ששילם בתשלומים ואם היה משלם במזומן היה מחירו זול יותר, או זכות שימוש בדירה לפני גמר התשלום, או תנאים אחרים המצריכים היתר עיסקא [ובדרך כלל אין כמעט חוזה לקניית דירה שאינו מצריך זאת], יש להחמיר לעשות היתר עיסקא נפרד בין הקונה האמיתי ובין חבירו, בנוסף להיתר עיסקא שבין המוכר לבין זה שהנכס רשום על שמו.
אבל אם קונה מגוי, שאז אינו צריך לעשות היתר עיסקא בינו ובין המוכר, חייב לעשות היתר עיסקא בינו ובין הקונה מן הדין.
ח. הפקדה בבנק על שם חבירו
ואם מפקיד כסף בבנק של גויים על שם חבירו [כגון שיש לחבר תנאים יותר טובים וכדו'], מותר לו לקבל את הרבית מחבירו, שכן אין החבר אלא שליח עבורו להפקיד בבנק.
מכירת חובות
ט. מכירת חוב בפחות משוויו
מי שחייבים לו סכום כסף, רשאי למכור את החוב לאחר בכסף מזומן, גם אם מקבל פחות מסכום החוב, ומותר למכרו אפילו לבעל החוב עצמו.
ולכן מי שקנה מקרר בתשלומים, ולאחר מכן השיג כסף מזומן ממקום כל שהוא, רשאי לבוא למוכר ולומר לו: "את יתרת התשלומים בשווי של 3500 , אשלם לך היום בסכום של 3000 ", ואין בזה רבית.
י. אחריות על החוב
אולם זאת בתנאי שמוכר השטר אינו מקבל עליו אחריות על השטר, ומכרו במכירה גמורה, ואינו אחראי עוד על גבייתו.
אך אם הוא מקבל על עצמו אחריות השטר, דהיינו שאם לא יצליח הקונה לגבות את השטר [כגון שאין לו כסף ללווה או שאינו רוצה לשלם וכדו'] יוכל לחזור אליו, אין זו מכירה גמורה ואסור לעשות כן משום איסור רבית.
אבל אחריות על אמיתות השטר מותר לו לקחת עליו, דהיינו שבמקרה שהשטר הינו פרוע כבר או מזוייף, או שאינו חוקי וכדו', יוכל הקונה לחזור אליו.
צ'קים
יא. מכירת צ'ק בלא אחריות
מי שקיבל צ'ק דחוי בסכום של 1000 , רשאי למכרו לחבירו או לבעל הצ'ק עצמו בסכום של 950 במזומן, בתנאי שאינו אחראי יותר על הצ'ק.
אבל בצ'ק של עצמו אין לו היתר זה ואסור לו להחליפו ללא אחריות בפחות משוויו ומותר לו לשלם רק שכר טרחה בלבד, ויפרש לו בבירור שסכום זה אינו אלא עבור שכר הטרחה [כמבואר בסעיף הבא].
יב. מכירת צ'ק באחריות
אבל אם הנותן אחראי שהצ'ק יכוסה, הרי זו הלוואה ומותר לו לשלם רק שכר טרחה בלבד כשיעור שיבואר להלן, אך יותר מכך אסור לו לשלם מפני איסור רבית, בין בצ'ק מזומן ובין בצ'ק דחוי. וכן יקפיד לומר בבירור שסכום זה אינו אלא עבור שכר טרחתו ואחריותו.
יג. החלפת צ'ק אצל חלפן
ויש לציין כי דין זה שכיח מאוד כשמחליפים צ'ק למזומן אצל חלפן שנהוג כי הנותן הוא אחראי על כיסוי הצ'ק, ולכן אסור לשלם יותר משכר טרחה וכאמור.
יד. שיעור שכר טרחה
שיעור שכר הטרחה עבור ההליכה לבנק ושאר הטרחות הכרוכות בזה, וכן שכר אחריות גניבה, יש לקבוע כפי שהיה משלם אילו לא היה החלפן נותן לו את הכסף עכשיו, אלא לאחר כמה ימים מהתאריך הנקוב בצ'ק [פרק זמן שלוקח לחלפן לקבל מזומן עבור הצ'ק, דהיינו רק סכום שהמוכר היה מסכים לשלם גם אז, וגם החלפן לא היה מתפשר על פחות ממנו.
טו. נותן את הכסף לאחר תאריך הצ'ק
אולם אם החלפן אכן אינו נותן לו את הכסף לפני הזמן, אלא כמה ימים מהתאריך הנקוב בצ'ק [פרק זמן שלוקח לו לקבל את הכסף עבור הצ'ק], אין כאן שום הלוואה, ומותר לשלם לו כל סכום עבור החלפת הצ'ק למזומן.
טז. עצה טובה לפורט צ'קים
ולכן עצה טובה לחלפן הפורט צ'קים, שיקבע לעצמו מחיר עמלה כפי מה שהוא לוקח כשהוא נותן את הכסף כמה ימים לאחר תאריך הצ'ק [כנ"ל], ויותר מסכום זה לא יקח גם כשהוא נותן את הכסף מראש, בין בצ'ק מזומן ובין בצ'ק דחוי. וחוץ מכל זה, טוב שיהיה לו היתר עיסקא באופן קבוע, כדי להמנע ממכשולות המצויים אצל חלפני כספים.
יז. חזר הצ'ק
בכל אופנים אלו שמוכר צ'ק באחריות שמותר לו לנכות רק שכר טרחה, אם חזר הצ'ק, צריך להחזיר לחלפן את מלוא הסכום הרשום בצ'ק. אבל באופן שמוכר ללא אחריות שמותר למכור בפחות מהמחיר, אינו מחזיר לו כלום, אלא אם נמצא הצ'ק פרוע, שאז הוא מקח טעות ומחזיר לו רק את הכסף שקיבל.
החלפת צ'ק של מטבע חוץ
יח. החלפת צ'ק דינה כמכירה או כהלוואה
המוכר צ'ק של מטבע זר, אם הנותן אחראי שהצ'ק יכוסה, הרי זו הלוואה ואסור לו לשלם עבור החלפת הצ'ק, אלא שכר טרחה בלבד, כמה שהיה משלם אם היה מקבל את הכסף לאחר תאריך הצ'ק.
יט. אולם אם אינו אחראי על הצ'ק, מותר לו לשלם כל סכום שהוא עבור החלפת הצ'ק.
כ. חלפן כספים
ולכן הפורט צ'ק של אחרים של מטבע זר למזומן אצל חלפן, אם הנותן אינו אחראי כלל על הצ'ק [חוץ מאחריות על אמיתות הצ'ק, דהיינו למקרה שהוא פרוע או מזויף, שאחריות זו מותר לו לקחת על עצמו], מותר לו לשלם לחלפן כל סכום שהוא עבור החלפת הצ'ק, בין שהחלפן נותן לו אותו סוג מטבע זר ובין אם הוא נותן לו מטבע מקומי או אפי' סוג מטבע זר אחר.
כא. האחריות למקרה של אין כיסוי היא על הנותן
גם אם הנותן אחראי למקרה שאין כיסוי לצ'ק, יש להתיר לו לשלם כל סכום שהוא [והיתר זה אינו שייך אלא בצ'ק של מטבע חוץ ולא בצ'ק של מטבע מקומי.
כב. האחריות על הנותן
אבל אם נותן הצ'ק אחראי שהצ'ק יכוסה בכל אופן אפי' אם יקרוס הבנק וכדו' [וכנהוג בדרך כלל], מותר לו לחלפן לגבות רק את שכר הטרחה בלבד אך לא תוספת כל שהיא עבור זמן ההמתנה.
ושיעור שכר הטרחה המותר הוא הסכום שהיה הנותן משלם אם החלפן היה נותן לו את הכסף רק לאחר שיגיע הכסף המזומן לידיו [כמה שזה לוקח בצ'ק של מדינה אחרת].
כג. דין נוסף בצ'ק מטבע חוץ
וכמו כן יש להקפיד בצ'ק של מטבע חוץ, שאם החלפן נותן לו אותו סוג מטבע זר הרשום בצ'ק הרי זה כהלוואת חפץ בחפץ, וצריך שיהיה לבעל הצ'ק מטבע אחד מאותו סוג הרשום בצ'ק.
כד. אבל אם החלפן נותן לו מטבע מקומי או סוג אחר ממה שרשום בצ'ק, דינו כמכירת חפץ וצריך שיהיה לבעל הצ'ק את כל סכום המטבע הרשום בצ'ק.
כה. צ'ק של עצמו
וכל זה הוא בצ'ק של אחרים, אבל אם הצ'ק הוא של עצמו או שהוא שליחו של בעל הצ'ק, אסור לשלם לו יותר משכר טרחתו, בין אם הוא מקבל מזומן במטבע מקומי ובין אם הוא מקבל במטבע זר.
כו. חזר הצ'ק
חזר הצ'ק של מטבע חוץ, אם מכר אותו במלוא האחריות [כמו בסעיף כב], שאז צריך לנכות לו את שכר עמלו [כמבואר שם], צריך להחזיר לחלפן את מלוא הסכום הרשום בצ'ק.
אולם אם מכר את הצ'ק שלא באחריות מלאה, דהיינו שקיבל אחריות רק למקרה שאין לו כיסוי [כמו בסעיף כ-כא], שאז מותר למכרו בכל מחיר [כמבואר שם], אם חזר הצ'ק לא יחזיר לחלפן רק את הסכום שקיבל ממנו.
הלוואה בצ'ק
כז. הלוואה בצ'ק ופרעון במזומן
אם המלווה נתן את ההלוואה בצ'ק מקומי, מותר ללווה להחזיר לו במזומן ואין שום חשש בזה.
כח. הלוואה בצ'ק מטבע חוץ
ואם המלווה נתן את ההלוואה בצ'ק של מטבע חוץ, אם הלווה רשאי להחזיר לו בצ'ק, מותר להחזיר לו במזומן, אבל אם חייב הלווה להחזיר לו רק מזומן, צריך לנכות מהפרעון את מחיר העמלה המקובלת עבור החלפת צ'ק זה.
כרטיסי אשראי
כט. תשלום רגיל
מותר לשלם כל תשלום בכרטיס אשראי בתשלום אחד, ואין בזה שום חשש.
ל. תשלומים
המשלם בכרטיס אשראי בפריסת תשלומים, אם מחייבים אותו ברבית והצמדה וכדו', צריך לעשות היתר עסקה הן עם הבנק והן עם חברת האשראי [אם היא חברה אחרת], אבל בינו ובין החנות אין שום חשש רבית.
לא. תוספת עבור כרטיס אשראי
ואם המוכר דורש תוספת בקניה בכרטיס אשראי, אם סכום התוספת אינו עולה על סכום העמלה שגובה חברת האשראי מבעל החנות, מותר. אך אם הוא דורש יותר, צריך לעשות היתר עיסקה בינו ובין המוכר.
לב. כרטיס אשראי של חברו
מותר להשתמש בכרטיס אשראי של חבירו שימוש רגיל, דהיינו בתשלום אחד או בכמה תשלומים ללא רבית.
לג. ואם משלם בו בקרדיט [דהיינו שמשלם רבית לחברת האשראי], נמצא שהחבר ישלם עבורו רבית לחברה, אזי טוב להחמיר לעשות היתר עיסקא בינו לחבירו, בנוסף להיתר עסקה בינו לחברת האשראי וכנ"ל סעיף ד.
לד. תשלום לחבר עבור הכרטיס
אסור לשלם לחבר עבור שימוש בכרטיס האשראי, ומותר רק לשלם לו שכר טירחה וכדו' כמקובל, אך לא עבור עצם השימוש בכרטיס.
אך מה שהחבר מרויח נקודות וכדו' ע"י השימוש בכרטיס, אין בזה רבית ומותר.
לה. כרטיס אשראי של חו"ל
וכל האמור הוא בחברות אשראי שבא"י, אולם בענין השימוש בכרטיס אשראי של חו"ל, ישנם שינויים שונים בהלכה, והדבר תלוי בכל מקום מתי הם משלמים לחנות, ומתי הם גובים מהלקוח, והאם הם גובים רבית עבור זה, ואם רוב המניות של חברת האשראי הם בבעלות גויים או יהודים, וכן אם הכרטיס של חבירו יש בנוסף לזה חששות נוספים ותלוי אם חשבונו של החבר יחוייב במטבע מקומי או במטבע זר, לכן ישאל שאלת רב בכל ענין לגופו.
השקעה במניות, ניירות ערך וכדו'
לו. מניות
אין בקניית מניות משום איסור רבית, ואף שיתכן שירוויח יותר ממה שהשקיע, מ"מ יתכן גם שיפסיד, ואין לו שום בטחון אפי' על הקרן שלו.
אולם יש להזהר שלא לקנות מניות מחברות שעוברות על איסור רבית, או עובדות בשבת, שהרי בזאת הוא נעשה שותף עמם.
לז. ניירות ערך ואגרות חוב
אסור להשקיע בניירות ערך או אגרות חוב, שהרי הקרן מובטחת לו, ובנוסף הוא מקבל רבית או אופציות, אלא אם יש להם היתר עסקה כדין.
לח. קרנות פנסיה, פיצויים, קופות גמל וקרנות נאמנות
כל סוגי ההשקעות בקרנות פנסיה, פיצויים, קופות גמל או קרנות נאמנות, יש בהם איסור רבית, כיון שהם אינם אחראיים עבור הכסף, אלא הם שליחיו להשקיע את כספו, ונמצא שהם משקיעים ברבית בשליחותו, ונותנים לו מרווחיהם.
לט. ולכן אף אם המשקיע עשה היתר עסקה בינו ובין קרן הפנסיה, אין זה מועיל עדיין, כיון שהקרן צריכה לעשות היתר עסקה בינה ובין המקומות בהם היא משקיעה, ואין זה שכיח שיהיה לחברת ההשקעות היתר עיסקא עם חברות מובילות בעולם שבעליהם יהודים.
מ. ומ"מ גם אם הקרן יש לה היתר עסקה כזה, יש לו למשקיע לעשות היתר עסקה גם בינו ובין הקרן, כיון שלפעמים הקרן מתגמלת את הלקוח בהטבות כל שהן עבור הקדמת ההשקעה. וישאל על זה שאלת רב, כי הדברים עלולים להשתנות בכל זמן.
חברות ביטוח
מא. ביטוחים
ביטוחים אין בהם שום חשש רבית, אף שבמקרה של נזק, אבדן וכדו', יחזירו לו יותר ממה שהשקיע.
מב. הגרלות
וכן הדין בהגרלות, שאין בהם שום איסור, אף שבמקרה של זכיה יקבל יותר ממה שהשקיע.
מג. שני דרכי תשלום
אולם אף בביטוחים והגרלות אם החברה נותנת לו שני דרכי תשלום, כגון שישלם או בשלשה תשלומים, או ב-12 תשלומים במחיר יקר יותר, יש להחמיר בזה, אם אין לו היתר עסקה עמם כדין.
מד. ביטוח חיים
חברת ביטוח המציעה ביטוח חיים, ובמקרה של מוות ח"ו יחזירו לו את כל ההשקעה בתוספת רווח כל שהוא, מותר ואין בזה שום חשש.
מה. ביטוח חיים עם תוכנית חסכון
אבל תכנית ביטוח הכוללת גם תכנית חסכון, שכשיגיע לגיל מסויים הוא יקבל את כל מה שהשקיע עם תוספת מסויימת, יש בזה איסור רבית, ואסור לעשות כן ללא היתר עסקה כדין.
חברת חשמל, טלפון, מים וגז
מו. רבית באיחור בתשלום
מי שאיחר בתשלום לחברת החשמל, הטלפון, המים, או הגז, והחברה מחייבת אותו בתוספת רבית והצמדה, הרי זה אסור משום רבית, אלא אם כן יש להם היתר עסקה כדין.
מז. ואף אם אין לחברה היתר עסקה, או שאין לו עסקים וכדו' [שאז אין מועיל לו כלל היתר עסקה], מ"מ כיון שאם לא ישלם את הרבית הרי יגבו אותה ממנו בעל כרחו בהוצאה לפועל, מותר לו לשלם, כיון שאינו נותן להם כרבית אלא הם גובים זאת בכח והרי זה גזל.
מח. משלם כדי שיהיה לו חשמל
ואף במקום שאין חשש של גביה בעל כרחו, יש להקל לשלם במקרה שינתקו לו את החשמל או המים אם לא ישלם.
מט. אולם כאן המקום להעיר, כי כל זה אינו אלא היתר לשלם אם איחר בדיעבד, אך בודאי שלכתחילה אסור לאחר את התשלום כשיחייבוהו ברבית.
נ. חבירו משלם הרבית עבורו
יש שהתירו במקרה כזה, שחבירו ישלם את הרבית עבורו, אולם היתר זה אינו אלא בשני תנאים:
א. שלא ישלח את חבירו לשלם במקומו, אלא יספר לו את בעייתו והלה ישלם זאת מעצמו.
ב. ושלא יחזיר לחבירו את הכסף ששילם.
נא. חתימת חוזה עם החברה
אם עליו לחתום חוזה מראש עם החברה, ובין פרטי החוזה מופיע התנאי שבמקרה של איחור בתשלום יחוייב חשבונו בתוספת רבית והצמדה, אסור לו לחתום על החוזה אלא אם יקבל על עצמו בשעת חתימת החוזה שלעולם לא יאחר במועד התשלום, ואז אין חוזה זה גורם לרבית.
נב. החזרת דמי הפקדון
מה שנהוג בחברות כאלה שכל המתחבר חייב לתת דמי פקדון עבור המונה, וכשמתנתק מהחברה או מוכר את הדירה וכדו', הוא מקבל חזרה את כספו בתוספת רבית והצמדה, אסור ע"פ ההלכה לקבל זאת מהם משום איסור רבית אם אין להם היתר עסקה כדין.
מוותר על התוספת
נג. ולכן צריך לסכם עמם מראש שהוא מוותר על תוספת זו ואינו רוצה לקבל זאת, וגם יכתוב את זה על החוזה, ואז מותר לו לחתום עמם בתנאי שכשיגיע הזמן לא יקבל מהם את הרבית.
מוותר גם על הקרן
נד. ואם יכתוב שהוא מוותר גם על הקרן, אין בו שום הלוואה, ומותר לו לקבל את הקרן עם התוספת, שאין זו אלא מתנה בעלמא.
תשלומי מסים וארנונה
נה. ארנונה, ביטוח לאומי, מס רכישה וכדו'
תשלומים ממשלתיים, שאינם עבור תמורה כל שהיא אלא חובת החוק, כגון ארנונה, ביטוח לאומי, מס רכישה וכדו', אין בהם שום איסור רבית והצמדה. כגון שאם איחר בתשלום כל שהוא, אף אם מחייבים אותו ברבית עבור כל יום איחור, אין זה רבית, שהרי אין כאן שום הלוואה אלא קביעת החוק היא שאם ישלם עד זמן מסויים המחיר הוא כך, ואם יאחר מהזמן – המחיר הוא כך.
נו. הנחה עבור תשלום מראש
וכן מותר לשלם מראש בתחילת השנה ולקבל הנחה, ואפי' אם אומרים בפירוש שאם ישלם במשך השנה ישלם במחיר הרגיל, אין שום חשש, מכיון שאין זה חוב אלא קביעת החוק וכאמור.
ולכן, תשלומי ארנונה, מע"מ, מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס שבח, היטל השבחה, מס רכישה וכדו', אין בהם שום איסור לשלם מראש ולקבל הנחה, או לחילופין לשלם בתשלומים ולהוסיף תוספת כל שהיא עבור ההמתנה, ואין צריך היתר עיסקא.
שכירות דירה
נז. חשבונות חשמל, טלפון מים וגז בדירה שכורה
השוכר דירה מחבירו, בדרך כלל נשאר חשבון של חשמל, טלפון, גז, או מים, הרשום לתקופה מסויימת על שם המשכיר, והוא זה שמחוייב לחברות האלו, ואם כן אם השוכר אינו משלם בזמן, והוא מחוייב ברבית והצמדה, אין זה מספיק מה שיש למשכיר היתר עיסקא עם החברות האלו, אלא צריך בנוסף היתר עיסקא כהלכה גם בין השוכר למשכיר.
וכדאי בכל שכירות דירה לעשות את החוזה ע"פ היתר עיסקא כהלכה כמבואר להלן (בפרק כ), מפני כמה חששות השכיחות בשכירות, כגון המשלם את דמי השכירות מראש, או כאשר ישנם קנסות על איחור תשלום, וכדומה לזה.
קניית או מכירת דירה או נכס
נח. הקונה או מוכר דירה
בכל קניית או מכירת דירה, ישנם הרבה חששות של רבית, כגון לענין מחיר הדירה אם הוא משתנה לפי זמני התשלום, דהיינו שאם ישלם את הכל במזומן מחירו זול יותר מאשר ישלם בתשלומים, וכן אם אינו מעלה לו את מחיר הדירה בגלל קבלת חלק מהתשלום גם אם בינתיים עלו המחירים, וכן לענין שימוש בדירה למוכר או לקונה, או לענין קנסות על איחור תשלום או על איחור במסירת הדירה, וכדו' לזה.
ולפיכך חייבת כל קניית דירה להעשות על פי היתר עיסקא כהלכה, כמבואר להלן (בפרק כ), הן כשקונה דירה מוכנה, וכ"ש בקונה דירה על הנייר (שעדיין אינה מוכנה, או שלא התחילו לבנות כלל, ולפעמים אף הקרקע עדיין אינה שייכת למוכר כלל), ויש לכתוב גם בחוזה וגם בזכרון דברים (אם עשו ביניהם) שכל ההסכמים אינם אלא לפי תנאי היתר עיסקא.
נט. קניית דירה מוכנה בתשלום במזומן
אולם הקונה דירה מוכנה, ומשלם את כל הכסף במזומן, ובו זמנית עוברת הדירה לרשותו, וגם אין בחוזה שום קנסות וכדו', אין בה שום חששות ומותר לקנותה ללא היתר עיסקא כללמה.
