פרק יג : ריבית בשכירות

י' אדר א' ה'תשע"א

א. תשלום דמי שכירות

השוכר כלים, רכב, דירה וכדו’, מותר לו לשלם עבורם דמי שכירות באחד משני האופנים דלהלן:

א. כשעליו להחזיר לו אותו חפץ עצמו, ואסור לו להוציאו ולהחזיר חפץ אחר במקומו.

ב. דבר שיש בו פחת כשמחזירו, ואף אם מחזיר לו חפץ חדש בלי פחת, מותר לשלם, כיון שהיה יכול להחזיר לו את הישן בפחת.

ב. האופנים המותרים

ולכן, השוכר חפץ שאסור לו להוציאו ולהחזיר אחר במקומו, מותר לו לשלם דמי שכירות אף אם אין בו פחת, כגון השוכר כלי זהב המיועד לנוי, תכשיטים, מטבע סגולה, וכדו’.

וכן השוכר חפץ שיש בו פחת, כגון כלי עבודה חד שנשחק ע”י השימוש, מותר לו לשלם דמי שכירות, אף אם הוא רשאי להוציאו ולהחזיר חפץ אחר במקומו.

ג. וכן השוכר רכב מותר לו לשלם דמי שכירות, שהרי יש בו פחת, וגם כי חייב להחזיר אותו רכב עצמו ואינו רשאי להחליפו.

ד. אופן האסור

אולם, השוכר חפץ שאין בו פחת, והוא רשאי להוציאו ולהחזיר חפץ אחר במקומו, אסור לו לשלם דמי שכירות, ואפילו אם לא הוציאו והחזיר לו אותו חפץ עצמו.

ה. וכן אם לא היה רשאי להוציאו, אלא שהוא הוציאו ללא רשות המשכיר והחזיר אחר במקומו, אסור לו לשלם דמי שכירות [אם אין בו פחת.

דיני אחריות בשכירות

ו. שינוי בקבלת האחריות

אסור לשוכר לקבל על עצמו אחריות יותר מהרגיל בשכירות, משום חשש רבית.

ולכן, מכיון שבכל שכירות רגילה חייב השוכר רק בגניבה ואבידה, דהיינו אם נגנב החפץ או נאבד, ואינו חייב לא באונסין [דהיינו כגון כשנשבר הכלי מעצמו, או מכשיר שהפסיק לעבוד וכדו’], ולא בפחת [דהיינו מה שהחפץ נפחת או נשחק ע”י השתמשות רגילה], שבדברים אלו ההפסד הוא על המשכיר, לפיכך אין השוכר רשאי לקבל על עצמו אחריות של אונסין ופחת, כדלהלן:

ז. אחריות לכלי מופחת

בחפץ שיש בו פחת מותר לשוכר לקבל על עצמו אונסין בלא פחת, דהיינו שמותר לו להתחייב לשלם אם ישבר הכלי, אך אסור לו לשלם שווי של כלי חדש אלא של כלי מופחת כבשעת השבירה.

ולכן השוכר כלים, מפות, כסאות, שלחנות וכדו’, מותר לו להתחייב לשלם כל כלי שנשבר, אך צריך להזהר שישלם רק כשווי כלי משומש ואסור לו לשלם כלי חדש.

ח. אך בחפץ שאין בו פחת, אסור השוכר לקבל על עצמו אחריות אונסין כלל.

ט. חברת ביטוח

מותר לבטח את החפץ בחברת ביטוח, אפילו מאונסין, ואפילו אם אין בו פחת, ומותר הן למשכיר והן לשוכר לשלם את התשלום לחברת הביטוח.

י. המשכיר רכב מותר לו לקבל במקרה של אונסין כגון תאונה וכדו’, את מלוא התשלום של רכב חדש (ללא פחת), כיון שחברת הביטוח משלמת זאת ולא השוכר<FX2.0>ז.

דינים שונים

יא. השכרת כסף

הלוקח כסף מחבירו רק כדי להיראות כבעל יכולת כספית, ואינו רשאי להוציא את הכסף, מותר לו לשלם עבור שירות זה, ובתנאי שלא יתחייב באונסין<FX2.0>ח.

יב. השאלת חפץ

השואל חפץ מחבירו [ללא תשלום], מותר לו לקחת עליו אחריות של אונסין, ואף לשלם חפץ חדש [ללא פחת].

ולכן גמ”ח של עריסות, מכשירים רפואיים וכדו’, וכן בעל ספריה המשאיל ספרים ללא תמורה, מותר להם להתנות שבמקרה של אונס ישלם השואל חפץ חדש [גם אם הוא משלם כבר דמי הרשמה לספריה].

החלפת דירה, רכב, עבודה וכדו’

אדם שמחליף דירה, רכב או עבודה עם חבירו, הרי הוא כמלווה לחבירו ע”מ שיחזיר לו, כיון שמחכה לתמורה, וצריך להזהר שלא יחזיר לו יותר מחשש רבית, שהרי מחזיר לו לאחר זמן יותר ממה שקיבל, אולם אם מחליף עמו לאותו זמן, הרי זו החלפה סתם ללא המתנה, ואין כאן איסור רבית.

יג. החלפת דירה

המחליף דירה עם חבירו, שנותן לו את דירתו ע”מ שיתן לו חבירו את דירתו לאחר זמן, אסור שחבירו יחזיר לו יותר ממה שהוא נתן לו.

יד. החזרה בדירה גדולה יותר

ולכן אם הבית של חבירו יותר גדול או יותר מושקע מביתו, או שזמן השכירות שחבירו יתן לו הוא יותר ממה שהוא נתן, או שמחיר שכר הדירה באזור ההוא יקר יותר, אסור, שהרי בשביל שמקבל לאחר זמן הוא מקבל יותר.

אופני ההיתר

טו. נותן מתנה לחבירו

אם אינם מחליפים, אלא שנותן לחבירו את דירתו בדרך מתנה, ומסכם עמו ללא התחייבות שיתן לו חבירו את דירתו לאחר זמן, מותר.

טז. החלפה לאותו זמן

ואם הם מחליפים ביניהם את הדירות באותו זמן, מותר אף אם דירתו של חבירו שווה יותר, שהרי אין כאן הלוואה כלל מאחר שהוא מחזיר לו מיד אותו זמן.

יז. הלווה מקבל יותר

ואם הדירה שלו שווה יותר מדירתו של חבירו, ברור שמותר, שהרי חבירו הוא הלווה ומותר לו לקבל יותר.

דוגמאות מעשיות

יח. החלפת רכב

הנותן רכב לחבירו, ולאחר זמן יחזור חבירו ויתן לו את רכבו הוא, אם הרכב השני שווה יותר, או ששכירות הרכב בתקופה ההיא עולה יותר, או שמשכיר לו לזמן רב יותר וכדו’, אסור. אבל כשנותן לחבירו בתורת מתנה וחבירו יחזיר לו גם הוא בתורת מתנה, או שהם מחליפים רכבים ביניהם לאותו זמן, מותר אפי’ רכב יותר טוב.

יט. החלפת עבודה

המבקש מחבירו שיעבוד במקומו היום ע”מ שהוא יעבוד במקום חבירו מחר, אסור לו להחזיר לחבירו יותר ממה שקיבל ממנו.

ולכן, אם שתי העבודות שוות, מותר, אך אם העבודה שהוא יעבוד במקום חבירו שווה יותר, אסור.

כ. עבודה יותר קלה

ומובן שאם העבודה של הראשון יותר קשה, מותר. וכן אם אינו מתחייב להחזיר לו שעות עבודה ואין זה אלא בדרך מתנה, מותר.

כא. מלמדים המחליפים ביניהם

לדוגמא, שני מלמדים שכירים העובדים במקום אחד, מותר לאחד מהם לבקש מחבירו: מלא את מקומי היום ואני אמלא את מקומך למחר, או לכשתצטרך לכך. וכן שתי מזכירות העובדות במשרד אחד, מותר להן להחליף ביניהם שעות עבודה, אם קושי ושווי העבודה אצל שניהן שווה.

כב. יותר תלמידים

אבל מלמד ל-25 תלמידים אסור לו להחליף עם חבירו שיש לו 35 תלמידים, שעבודתו יותר קשה, וכן מורה בבית ספר אסור לה לבקש מחברתה שהיא מורה בסמינר [שם משלמים יותר עבור שעה] שתבוא להיות בכתתה ע”מ שהיא תלך להיות לאחר זמן במקומה.

כג. תנאים קשים יותר

וכן אם לחבירו יש תנאים קשים יותר [כגון מלמד שיש לו תלמידים קשים או שצריכים יותר טיפול, או שאין שם מיזוג אויר, או שקשה להגיע לשם וכדו’], נמצא שהוא משלם לחבירו יותר ממה שקיבל, ואסור.

כד. וותק בעבודה

ואם מחיר שני העבודות שווה, אלא שהשני מקבל יותר עבור וותק או שם וכדו’, מותר.

כה. לא התנו על הרווח

וכן אם לא התנו ביניהם מראש שיפרע לו בעבודה קשה יותר או שווה יותר, אלא שלבסוף יצא לו לעבוד יותר קשה, או יותר זמן, מותר, אם אין ביניהם הפרש גדול מדי.

כו. שותפים

שותפים מותר להם להתנות ביניהם שיעבוד זה היום וזה מחר, אף אם העבודה מחר תהיה יותר קשה.

כז. החלפת תורנות

אם יש תורנות בין דיירי הבניין לנקות הבניין ויצא שהשכן השני מנקה יותר קשה מהראשון או הבניין יותר מלוכלך מאשר היה בניקיון שבוע הראשון מותר, וכן תורנות בין הורים מי ילווה הילדים לבית ספר וביום התור של השלישית יותר חם וקשה מותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *