פרק יב : מכירה המתבטלת

י' אדר א' ה'תשע"א

כללי מכירה המתבטלת

א. דין מכירה המתבטלת

כל מכירה בנדל”ן או בכל חפץ, שאינה מכירה לחלוטין מכל סיבה שהיא, כמפורט להלן, ועדיין לא עבר החפץ הנקנה לרשותו של הקונה, נמצא שהכסף ששילם הקונה אינו אלא הלוואה, והמוכר דינו כלווה וכדלהלן:

תוספת ורבית: אסור למוכר לתת שום תוספת ורבית לקונה או לעשות לו שום טובה.

פיצוי: אם הקונה מצא פגם בחפץ, אסור למוכר לפצות אותו בפיצוי כל שהוא יותר ממה ששילם.

שימוש בחפץ: בנוסף לכך, השימוש בחפץ עדיין שייך למוכר, ואסור לקונה להשתמש בו כל עוד אין המכירה מוחלטת.

ב. אופני מכירה המתבטלת

דינים אלה שייכים בכל האופנים דלהלן, שבהם החפץ נשאר ברשות המוכר:

א. תנאי במכירה: אם היה תנאי במכירה שהמוכר או הלקוח יכולים לחזור בהם מכל סיבה שהיא, אפי’ רק מסיבות הקשורות לאדם שלישי או לחוק וכדו’.

ב. קנין שאינו מועיל: אם לא עשו קנין המועיל, או שהיה בקנין אסמכתא או כל סיבה אחרת המונעת את חלות הקנין.

ג. מקח טעות: אם התברר שהיה זה מקח טעות, הרי הוברר למפרע שלא חלה המכירה כלל אף אם לא סוכם שהקונה יכול לחזור בו.

ג. חזרה התלויה בזמן

אם הותנה ביניהם על אפשרות חזרה מהמכירה לאחר זמן מסויים בלבד, כגון שסוכם שיוכל לחזור בו מהמכירה רק לאחר החודש הראשון והלאה, יש להחמיר בכל הדינים האמורים.

ד. וכן אם הותנה שיוכל לחזור רק עד זמן מסויים ולא יותר, כגון עד חודש מיום המכירה, יש להחמיר בכל הדינים עד תום החודש.

ה. עשה קנין גמור

אך אם הקונה קנה את החפץ בקנין גמור, ורק לאחר מכן הבטיח לו המוכר שאם ירצה הוא יוכל לחזור בו, ואפי’ התחייב על כך בקנין, אין שום חשש ומותר לקונה להשתמש בו, שהרי החפץ קנוי לו בקנין גמור.

ו. קנין שדעתם לבטלו

ואם בשעת הקנין, ברור לנו שדעת המוכר או הקונה לבטלו ואין הם מתכוונים באמת לקנותו, כגון שאמר לו הקונה כי הקנין הוא זמני ובעוד חודש או חדשיים יחזיר לו את החפץ, יש להחמיר אף אם עשו קנין גמור כדין.

ז. רבית ע”י היתר מכירה

ולכן אותם המחמירים שלא לסמוך על היתר עיסקא, ובמקום זה ברצונם להתיר ע”י מכירת חפץ בשווי החוב בקנין גמור, כגון אם ברצונו להלוות סכום כסף ע”מ לקבל יותר, מוכר הלווה למלווה מחסן מסויים וכדו’ בשווי זה, ובשעת הפרעון חוזר וקונה אותו ממנו במחיר יקר יותר, יש להחמיר שלא לסמוך על זה ועדיף לעשות היתר עיסקה כדין, כיוון שאין דעתם כלל לקנות באמת, ועושים זאת רק למען היתר הרבית.

ח. ידע המוכר מהפגם

במכירה המתבטלת מחמת פגם בחפץ, אם המוכר ידע שהחפץ פגום וקיבל עבורו כסף, אין בו חשש רבית.

ט. לא שילם או שילם בצ’ק דחוי

ברור שדינים אלה אינם אלא כאשר הקונה שילם במזומן, אבל אם עדיין לא שילם עליו, או ששילם בצ’ק דחוי לזמן מאוחר יותר, או בכרטיס אשראי ועדיין לא גבו מחשבונו עבור העיסקה, אין כאן שום הלוואה ומותר.

י. האופנים המותרים

בשלשה אופנים דלהלן לא שייך איסור זה, ואף אם המכירה יכולה להתבטל, מותר לקונה להשתמש בינתיים בחפץ, וכן לתת תוספות ומתנות.

א. מנכה מהכסף: אם הם מסכמים שאם תתבטל המכירה והמוכר יחזיר את הכסף ינכה מהם את שווי השימוש והמתנות.

[ודווקא אם המוכר יקזז, אבל אם המוכר יחזיר לו את מלוא התשלום ולאחר מכן ישלם הקונה מכיסו את שווי השימוש שקיבל, אסור.

ב. אינו עבור ההלוואה: אם ברור וניכר שהמוכר אינו נותן את הפיצוי עבור ההלוואה, אלא מחמת עגמת נפש או עבור שמירת השם הטוב של המוכר שהוא מתחשב עם הקונה שקיבל מוצר פגום וכדו’.

לדוגמא, אם גם מי שמשלם בצ’ק דחוי מקבל פיצוי או שימוש במוצר חינם באותה מדה כפי שמקבל מי שמשלם במזומן, הרי זו הוכחה שאין זה עבור ההלוואה.

ג. הנותן הוא אדם אחר: אם אדם אחר נותן את הפיצוי, ולא המוכר, אם כן אין זה רבית מהלווה למלווה שהרי המוכר הוא זה שקיבל את ההלוואה, ורבית שאינה מהלווה למלווה מותרת כמבואר לעיל בפרק ז.

כגון קנה בחנות המכולת מוצר מקולקל, ובחברה או בבית החרושת מחליפים לו את זה, אם כן בעל החנות אינו קשור כלל לפיצוי של החברה, ובדרך כלל אף אינו יודע מכך כלל, ולכן מותר.

דוגמאות למעשה

יא. שימוש במחסן

מי שקנה מחסן, וסיכמו ביניהם שאם המוכר ירצה יוכל לחזור בו ולקבל את המחסן חזרה, אסור לו לקונה להשתמש כלל במחסן, כל עוד אחד מהם יכול לחזור בו.

 

יב. שילם בצ’ק או בכרטיס אשראי

אם הקונה עדיין לא שילם על המוצר, או ששילם בצ’ק דחוי או בכרטיס אשראי ועדיין לא הגיע זמן הגביה, מותר לו בינתיים להשתמש בחפץ לכל הדיעות, שהרי לא שילם לו עדיין, ואין כאן שום הלוואה.

יג. שילם במזומן לבקשת המוכר

אך אם המוכר עמד על כך שבכדי לקבל את החפץ לשימוש ישלם הקונה במזומן דווקא, הרי זו הלוואה ואסור.

לדוגמא: קנה דירה שעדיין איננה גמורה, ובאמצע הבנייה הוא רוצה לאכסן את חפציו בדירה, אומר לו המוכר שרק כשיגמור לשלם יוכל לקבל אותה לשימוש, ואכן כך עשה הקונה. ולאחר זמן חזר בו הקונה מכל סיבה שהיא, והמוכר החזיר לו את הכסף, חייב המוכר לנכות את סכום שווי השימוש בדירה.

יד. דירה חילופית

וכמו כן אם הגיע זמן מסירת הדירה והדירה עדיין אינה מוכנה, וכשהקונה בקש מהמוכר דירה חילופית, אמר לו המוכר שרק כשיגמור לשלם הוא יקבל, ואכן גמר הקונה לשלם וקיבל דירה חילופית, חייב המוכר להפחית לו את שווי השימוש.

טו. שילם במזומן אך המוכר לא עמד על זה

ואם לא עמד על כך המוכר שישלם דווקא במזומן, אלא שהקונה החליט לשלם במזומן, ולאחר מכן נמצא פגם במוצר ומבקש הקונה להחליפו, דינו כדלהלן:

אם המוכר נותן לו את הפיצוי בגלל ההלוואה, כגון שהקונה מזכיר לו את סיבת הפיצוי עבור הכסף ששילם מראש, או אפי’ אם המוכר רק מכוון לתת זאת בגלל הכסף שכבר שילם על המוצר, אסור.

אך אם המוכר אינו מכוון לכך ולא משנה לו כלל אם הקונה שילם כבר, והוא נותן את הפיצוי עבור שמו הטוב, או שהחברה נותנת את הפיצוי ולא המוכר, מותר.

טז. היתר הפיצוי בימינו

מה שמצוי בימינו שמוכרים מאפשרים להחזיר מוצר לחנות ולהחליפו, אע”פ שהשתמש כבר בחפץ זמן מה, ואין המוכר מנכה לו את דמי השימוש, וכן הדרך לתת פיצויים שונים כשנמצא המוצר מקולקל, אין בזה איסור, שהיות שאפשרות זו ניתנת גם למי שמשלם בצ’ק דחוי או בכרטיס אשראי, הרי מוכח כי הפיצוי והשימוש אינם ניתנים בגלל התשלום אלא מסיבות אחרות, כגון לתת שירות טוב לקונה כדי שימשיך לבוא לקנות אצלו, או כדי שהקונה יתרגל בחפץ וירצה שוב לקנות חפץ כזה.

מוצרים פגומים

יז. קנה מוצר פגום בחנות

אם החפץ שקנה בחנות היה פגום והקונה מחזירו למוכר, מותר למוכר להחליף לו בחפץ אחר, ואפי’ אם בינתיים התייקר מחירו. וכן מותר לו להחזיר לו כסף כמחיר החפץ בשעת המכירה, ואפי’ אם החפץ הוזל בינתיים.

אולם אם החפץ התייקר, יש להחמיר שלא להחזיר לו כסף לפי המחיר עכשיו. ואם מחזיר לו סוג חפץ אחר במחיר זה, או נותן לו שאר מוצרים שבחנות, יש להקל.

יח. קנה בזול ומחזיר ביוקר

לדוגמא, קנה ארון בחנות רהיטים ב-3000  ומצא שהוא פגום, מותר למוכר להחזיר לו 3000  או ארון אחר שווה לו, ויכול גם לתת לו במקום זה רהיט אחר בשווי 3000 .

אולם אם הארון התייקר ושווה עכשיו 3500 , יש להחמיר שלא להחזיר לו סכום זה, אלא יתן לו ארון אחר שווה לזה, או רהיט אחר במחיר 3500 .

יט. קנה מוצר פגום מאדם פרטי

כל זה הוא דווקא בקונה בחנות, אבל הקונה חפץ מסויים מאדם פרטי, או מחנות עתיקות וכדו’, ונמצא פגום, מותר לו להחזיר רק את סכום הכסף שנתן, אבל אסור לו לקבל במקום זה מוצר אחר או כסף אם המחיר עלה בינתיים.

ולכן מי שקנה ארון מסויים או מחשב משומש וכדו’ מחבירו, או אפי’ אם קנה דירה מחבירו, ולאחר זמן מצא פגם המבטל את המכירה, מותר למוכר להחזיר לו רק את הכסף שנתן, אבל אסור לתת לו דירה אחרת או מחיר דירה, אם עלה מחיר הדירה בינתיים.

כ. החזרת הרבית

אם השתמש הקונה בחפץ לפני שהחזיר אותו, חייב המוכר לנכות לו מהכסף או מהמוצר האחר את שווי השימוש, וכמבואר לעיל (סעיף י).

ואם כבר קיבל את כל כספו או את המוצר החדש ללא ניכוי, דינו ככל רבית דרבנן שאינו יכול להוציא ממנו, אלא אם הקונה רוצה לצאת ידי שמים עליו להחזיר לו, וכמבואר להלן בפרק יט.

כא. היתר עיסקא

אם עשו היתר עיסקא כהלכה על המכירה, מותר בכל אופן לכתחילה, ואין שום חשש, עיין להלן בפרק כ.

תגובה אחת

    משה:

    כשיש ויכוח על פגם, אם זה פגם בכלל, על הצד שזה אכן פגם וידע ממנו המוכר,
    ונודע הפגם לאחר גמר המכירה והעברת החזקה,
    ועתה רוצים לבטל המקח והמוכר מוכן להחזיר הדמים אלא שהמכירה היתה בש”ח השווה לדולר כאשר בפועל חלק ניתן בש”ח וחלק בדולר ממש,
    ועתה שהדולר ירד הקונה רוצה את הש”ח שנתן בפועל והמוכר רוצה לתת לפי ערך הדולר היום שהרי קיבל שווי דולר שיתכן שקנה עמהם דולר בזמנו וכדו’ ועוד שחושש לריבית כשיתן ש”ח כפי שקיבל עתה זה כמה אלפי דולר יותר ממה שבעה שקיבל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *