אני גר בבנין משותף בקומה אחרונה עשיתי יציאה לעליית גג הגשתי לעריה היתר בניה כחוק עם 75% חתימות שכנים לכאורה מספק
מבין 25% ישנם שני שכנים רעים שבמהלך הבניה לא הפסיקו להתלונן לערייה ומשלא הצליחו פנו אל המפקחת על הבתים המשותפים ובדיון ראשון לפני משפט הבנתי בין השורות שאני צריך 100%
חתימות שכנים בגלל שזה הצמדה
קצת רקע עלי
אני גר בבנין 20 שנים לא רבתי עם אף אחד
שני המתלוננים הם דייר חדש והדייר השני לא גר בבנין יש לציין שהבניה נעשתה על שטח הדירה שלי והדירות של המתלוננים הם בכניסה אחרת כך שאני לא מבין מאיפה הם אוחזים ברעותם
לא מכיר אותם ואין סיכוי שפגעתי בהם במתכוון או שלא במתכוון ודאגתי לברר זאת בפגישה שיזמתי בכדי לברר עם פגעתי בהם
כך שהם גורמים לי לנזק ללא כל סיבה נראית לעין
מידי פעם אני עוצר את עצמי לבצע להם נזקים ברכוש בחזרה ואני לא שלם עם עצמי האם עין תחת עין מכסה אותי מבחינת הדת יש לציין שאני דתי מסורתי
מחכה בקוצר רוח לתשובתך
תשובה:
שלום רב,
אכן רבים הגרים בקומות עליונות חושבים שיש להם זכות אוטומטית של בנייה על הגג, אך לפי דין תורה. אין הדבר כן. הגג הוא רכוש משותף, ושייך לכל השכנים בבניין, ולא לזה שגר בקומה העליונה. אם היה צורך לתקן את הזפת על הגג, היית פונה לוועד הבית, שיתקן על חשבון כל השכנים ולא היית מתקן את הזפת לבד. גם לעניין בניה על הגג כל השכנים שותפים. גם מי שלא גר באותה כניסה הוא שותף בגג.
כשאתה בא לבנות על הגג אתה בעצם רוצה לספח לדירתך רכוש של אחרים. נכון שניתן להתעצבן על זה שמעכב את הבניה: מה איכפת לו? מה הזקתי לו? אבל יש להסתכל גם מצד השני של המטבע, שבעצם אתה מתעצבן על השכן למה הוא לא נותן לך מתנה? יש לו חלק בגג ואתה מתעצבן למה הוא לו נותן לך את זה במתנה. ועל מי שאינו נותן מתנה אין הגיון להתעצבן. ניתן להתחנן ולבקש מתנה, להסביר עד כמה זה יעזור לך, אבל לא לדרוש.
הן לפי ההלכה והן לפי החוק, אין אפשרות של לקיחת רכוש משותף וסיפוחו לדירה ללא הסכמה של 100% מבעלי הרכוש, וללא שום תמורה. הפיתרונות שיש בהלכה ובחוק הן רק כיצד ניתן לחייב את השכנים למכור לך את חלקם בגג, אבל לא לקחת חינם.
גם אילו הייתה העירייה נותנת היתר בניה בהסכמה של 75%, אין הכוונה שבכך הוסדרו השאלות על הבעלות בגג. היתר בניה הוא רק מצד חוק התכנון והבניה, אבל אין לעירייה סמכות לקבוע מי הבעלים על הגג. במילים אחרות, מדובר בהיתר בנייה, אבל לא בהפקעת בעלות, וגם לאחר האישור, זכותם של הדיירים לדרוש פיצוי כספי על חלקם.
אני מציע לא ללכת עם השכנים בכוח, אלא להציע להם בשקט פיצוי כספי, ומבלי ששכנים אחרים יידעו על כך. אם תלך איתם בכוח, אתה צריך לקחת בחשבון שהם יכולים לשכנע שכנים אחרים להתנגד ולדרוש תמורה ואז תפסיד הרבה יותר.
בהצלחה רבה!
ראיתי את התשובה שהשבת בענין הבניה בגג גישה יפה ונכונה,
לגבי השאלה שלי בדבר האורטודנט, לענ"ד המקורות שהבאת אין בהם די, שכן, מש"כ שנחשב שנהנה חציה ע"פ נתה"מ עי"ש ששולח לסי' ש"י ושם ברור שאם מחצי הדרך יצטרך לשלם מחיר מלא לא נחשב שנהנה, ולא יצטרך לשלם כלל.
ועוד גם על ההשואה לאונס חשבתי, והסתפקתי אעפ"כ כיון שיש לחלק שמא דוקא באונס שאי אפשר להתמודד איתו, אבל כאן הרי אפשר להתמודד אם המרפאה תשכור אורטודנט יקר מאד, ולקח חפשתי ראיה, כי למשל בתליוהו מפורש שגם אונס ממון חשיב אונס, אבל כאן לא התפרש.
ועכ"פ הייתי אומר שאם לא ישלם מכיסו, מדוע לא תחייב האחריות המקובלת את המרפאה להפסיד את שכרה לשם מטרה זו, וכי יגרע חלקם של ההורים באונס שנאמר מזלם, אדרבא עיקר המזל לענ"ד נופל על המרפאה שהתחייבה.
ואכן אף אחד מהדיינים שדיברתי לא העלה בדעתו שהמרפאה עוד תצא וידה על העליונה במקרה זה.
עכ"פ האתר מאד מושך לליבון ובירור ישר כחכם ותודה.
זכור לי שקראתי באתר זה ממש שדעת הרב אלישיב, שחתימה על תכנית בניה כמוה כהקנאה, האם זה אומר שלפחות את הדיירים שחתמו אין צורך לפייס?
אכן כך. בפסקי דין ירושלים ח"ט עמוד קצה כתבו בשם הגרי"ש אלישיב שליט"א שחתימה על תכניות לקבלת רשיון מהוה הקנאה מדין סיטומתא אם החותם לא חזר בו עד לאחר שניתן היתר בניה.
השאר תגובה