לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

פרק ז : ריבית שאינה מהלווה למלווה ודיני ערב

ריבית מאדם אחר למלווה

 

א. היתר קבלת ריבית מאדם אחר

מותר לאדם שלישי לתת כסף או שאר טובות למלווה שיסכים להלוות ללווה, ומותר למלווה לכתחילה לקחת רבית זו, כיון שאינה מגיעה מהלווה בעצמו.

ב. האופנים האסורים

ומ"מ בשלשה אופנים דלהלן הדבר אסור משום איסור רבית:

א. קיבל האחר כסף מהלווה: אם נתן לו הלווה קודם לכן תמורה כל שהיא ע"מ שישלם עבורו את הרבית, או לחלופין אם האדם חוזר אח"כ ללווה ומבקש ממנו חזרה את דמי הרבית שנתן, אסור. ואף אם לא נתן לו הלווה כסף, אלא ביקשו ושכנעו שיתן את הרבית משלו, טוב להחמיר. ואין זה מותר אלא אם ביקש ממנו הלווה רק שישכנע את המלווה להלוות לו, והוא מעצמו החליט לתת למלווה כסף.

ב. סיכמו ביניהם על כך: אם המלווה אמר ללווה: 'אמור לפלוני שיתן לי רבית עבורך', אסור לקבל ממנו את הרבית מן הדין. ואם הלווה אמר למלווה: 'פלוני יתן לך רבית עבורי', יש להחמיר.

ג. מתחייב לתת בכל חודש: אם האחר מתחייב לשלם למלווה סכום קצוב לכל שבוע או לכל חודש וכדו' כל זמן שאינו פורע את הקרן, אסור<FX2.0>ה, ואין זה מותר אלא אם הוא מתחייב בתשלום חד פעמי, או סכום מסויים בכל תקופת זמן ללא התחייבות לתת עד פריעת הקרן.

 

ג. חבירו קונה עליה למלווה

ולכן, הרוצה לעזור לחבירו הנמצא במצוקה כספית, מותר לו לשלם סכום כל שהוא לבעל הכסף שיסכים לתת הלוואה לחבירו, וכן לכבדו בעלייה לתורה או בכל דרך שהיא, ע"פ התנאים הנ"ל.

ד. לשלם מה שחוייב הלווה

כל ההיתר האמור לעיל הוא כשהלווה חייב למלווה רק את הקרן והאחר משלם את הרבית, אבל אם הלווה התחייב ברבית ולבסוף משלם זאת האחר, אסור, שאז האחר משלם חוב רבית של הלווה.

ה. ריבית של חבירו לחברת החשמל

ולכן לווה שלא משלם את חובו בזמן ומתחייב ברבית וקנסות, כגון בחברת חשמל או טלפון וכדו' [שאין להם היתר עסקה], אסור לחבירו ליקח עליו לשלם את הרבית, שהרי הוא רבית שמתחייב לתת כל הזמן עד פריעת הקרן שזה אסור. אבל לשלם עבורו את הרבית שכבר התחייב יש מתירין בתנאים מסויימים, כמבואר להלן (פרק יז סעיף נ').

ריבית מהלווה לאדם אחר

ו. היתר ריבית לאדם אחר

מותר ללווה לתת כסף לאדם אחר ע"מ שישתדל עבורו אצל המלווה שיתן לו הלוואה, בתנאי שהלה אינו נותן כסף למלווה, אבל אם הוא נותן כסף או כל דבר אחר למלווה עבור ההלוואה, אסור לו לקבל כסף מהלווה.

ז. חברות סידור משכנתאות

ולכן חברות העוסקות בסידור ובתיווך הלוואות ומשכנתאות בבנקים או בחברות מימון ואשראי, מותר להם לבקש תשלום עבור טיפול בתיק, אפי' יותר מהוצאות שכנוע הבנק למתן ההלוואה וניהול המשרד וכדו', אם אין הם משלמים כסף לבנק ולחברות המימון.

וכן מוסדות או אנשים פרטיים שנקלעו למצוקה כספית, מותר להם לשכור אדם בתשלום שתפקידו לגייס הלוואות מגמ"חים או מנדיבים, כיון שהוא אדם אחר.

ח. בהוראת המלווה

ההיתר ללווה לתת ריבית לאחר הוא בתנאי שהחליט מעצמו לתת, אבל אם המלווה ציווה ללווה לתת את הרבית לאחר, או אפי' לתת לצדקה, אסור, שכיון שהוא נותן לפי הוראת המלווה הרי זה כאילו קיבל המלווה.

 

ט. מנהל גמ"ח

המנהל גמ"ח כספים שאינם שלו ומקבל פקדונות מאנשים, מותר לו לתת מתנות משל עצמו לכל המפקיד כסף בגמ"ח. וכן מותר ללווים לתת לו מתנות אם הוא אינו אחראי אישית לכספי הגמ"ח בחיובי אונס, אף אם הוא אחראי למקרי גניבה ואבידה.

י. מלוה כדי לתת לצדקה

מותר ללוות כסף מחבירו שהוא גבאי צדקה, ולתת חלק מזה לצדקה שיחלק לעניים או לצורך שאר מצוות, ואין זה נחשב כריבית, אבל אם המלווה מכריחו לתת צדקה מכספי ההלוואה, אסור לו לתת, שהרי זה כאילו קיבל המלווה עצמו וכנ"ל.

יא. פריטת צ'ק לצדקה

ולכן גבאי צדקה שפורט צ'ק של אחר, אסור לו לבקש תוספת כל שהיא לצדקה, אבל אם הוא רוצה מעצמו לתת סכום כסף לצדקה ולצורך זה הוא רוצה לפרוט צ'ק או ללוות בגמ"ח וכדו', מותר לו ללוות על תנאי זה.

 

מיהו אדם אחר

יב. קרובים

קרובי משפחתו של אדם, יש מהם הנחשבים כאדם עצמו ואין להם היתר זה, ויש הנחשבים לאדם אחר, וכדלהלן:

בעל ואשתו, דינם כאיש אחד, ולכן אם אחד מהם מלווה, אסור גם לשני לקבל את הרבית, וכן אם אחד מהם לווה, אסור לשני לתת ריבית.

בניו הקטנים, יש להם דין כמו האב עצמו.

בניו הגדולים אם הם סמוכים על שלחנו דינם כמו האב עצמו, אך אם אינם סמוכים על שלחנו, יש להם דין כאדם אחר ומותר להם לקבל רבית אם האב מלווה, וכן לתת רבית אם האב לווה.

אחיו וחביריו, דינם כאדם אחר.

דיני ערב

 

ערב יש בו דינים הנוגעים באיסור רבית. הן כשהוא ערב להלוואה שיש בה רבית, שאז הרי הוא ככל מסייע לעבירה ויותר מכך, והן כשהוא ערב בחוב ללא רבית שאז יש לברר האם מותר לו לתת מתנה למלווה, שאם דינו כאדם אחר מותר לו, אך אם הוא חלק מההלוואה אסור, וכן האם מותר לו לקבל שכר על ערבותו, וכמבואר כל זה להלן.

כללים

יג. סוגי ערבים

בדיני ערב ישנם שלשה סוגי ערבות, שהדין בהם שונה מאחד לשני:

א. 'ערב סתם', דהיינו שצריך לגבות את החוב קודם מהלווה, והערב הינו אחראי לתשלום החוב רק אם כבר ביקש המלווה מהלווה והוא לא שילם, אך כשאפשר לגבות מהלווה אי אפשר לחייב את הערב.

ב. 'ערב קבלן', דהיינו שאפשר לגבות או ממנו או מהלווה, ואפי' אם יש ללווה לשלם מותר למלווה לגבות מהערב אם ירצה.

ג. 'ערב שלוף דוץ', דהיינו שיש לגבות את החוב רק מהערב, ואפי' יש ללווה אין המלווה גובה ממנו.

יד. ערב בחוב של רבית

ישראל שלווה ברבית מחבירו, אסור לכל אדם להיות ערב להלוואה זו באף אחד משלשת אופני הערבות הנ"ל.

טו. שכר לערב

הרוצה לשלם לערב עבור אחריותו לחוב שאין בו רבית, אם אי אפשר לגבות ממנו לפני שמבקשים מהלווה [דהיינו 'ערב סתם'], מותר. אולם ערב שאפשר לגבות ממנו לפני שגובים מהלווה [דהיינו 'ערב קבלן' או 'ערב שלוף דוץ'], אסור לו לקבל שכר עבור זה, משום איסור רבית.

טז. בשעת גביה מהערב

אך בשעת גביית הערב, דהיינו כשהמלווה בא בפועל לגבות את החוב מהערב, הרי הוא כבר חייב למלווה בכל סוגי הערב, והלווה חייב לו, וא"כ דינו כלווה מהמלווה, וגם כמלווה ללווה.

ולכן אסור אז לערב לתת שום תוספת למלווה, וכן אסור לו לקבל שום דבר מהלווה.

יז. לאחר ששילם הערב

ואם הערב שילם כבר את החוב במקום הלווה, הרי הלווה חייב לו מעתה סכום זה, וא"כ דינו כמלווה ללווה, אך אין דינו עוד כלווה מהמלווה, שהרי כבר אינו חייב לו כלום.

ולכן אסור ללווה לתת לו שום דבר, אולם הערב מותר לו להוסיף למלווה מה שירצה.

דוגמאות שכיחות

יח. נותן צ'ק לחבירו

נידון זה שכיח מאוד בימינו, שמי שנותן צ'ק לחבירו לצורך קניה כל שהיא, כשחבירו מבטיח להפקיד לו את הכסף לחשבונו לכיסוי הצ'ק, אסור לו לקבל שום דבר מחבירו, שהרי נותן הצ'ק נחשב כ'ערב שלוף דוץ' עבור החנות, ויש לו דין מלווה כבר מעכשיו.

יט. נותן כרטיס אשראי לחבירו

וכן הנותן לחבירו את כרטיס האשראי לצורך שכירות רכב, או חדר במלון וכדו', שבגמר השימוש ברכב או במלון יחייבו את התשלום מהכרטיס והכרטיס מונח כבר מעכשיו כבטחון בחברה, הרי נותן הכרטיס נחשב כ'ערב שלוף דוץ' שדינו כמלווה מעכשיו אף שעוד לא חייבוהו, ואסור לו לקבל ריבית מחבירו.

כ. נותן צ'ק לגמ"ח עבור חבירו

אבל גמ"ח להשאלת מכשירים רפואיים, שצריך להשאיר להם צ'ק בטחון או כרטיס אשראי בעת השאלת החפץ, והשואל השאיר להם צ'ק של חבירו, אין נותן הצ'ק נחשב אלא כ'ערב סתם', שהרי הוא אינו ערב אלא אם השואל לא יחזיר את המכשיר, ולכן מותר לו לתת לבעל הצ'ק תשלום וכל תוספת עבור טובה זו.

ואם אמנם לא החזיר השואל את המכשיר לבקשת מנהלי הגמ"ח, והם מושכים את הצ'ק, נחשב עתה נותן הצ'ק כמלווה, ומאז אסור לשואל לתת לו שום רבית.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל