מיטה יהודית

התחתנתי לפני חודשים, ואני ובעלי ישנים במיטות נפרדות, בחדרים נפרדים בזמן הנידה והשבעה נקיים, מכוון שאין לנו מיטה יהודית. הבעיה היא שאני חולת אפילפסיה, שחזרה לי אחרי עשור ממש שבועיים לפני החתונה. ואני סובלת מהתקפים אפילפטים בזמן שינה.

השאלה שלי היא מה ניתן לעשות במיקרה כזה? האם מותר לנו לישון באותה מיטה, המיטה גדולה ורחבה ואנחנו מאוד מקפידים על שמירת נגיעה, רק שהפחד שלי זה לישון לבד בזמן התקף. פעמים רבות בילדותי היו התקפים שדרשו ב"ח. ושאני לבד בחדר נפרד, אין לי את הביטחון שזה יקרה כשאני יצטרך.

מה עליי לעשות?

תשובה:

א. יש לכל בית יהודי שומר טהרה לקנות מטה נפרדת או שיכולים להפריד בין המיטות כדי שיוכלו בזמן הווסת ועד הטבילה לישון כל אחד במיטה נפרדת, ואין זו הדרך לישון בשני חדרים נפרדים, ואין זה מוסיף לשלום בית.

ב. בנידון דידן שיש בזה חשש סכנה, יש לדאוג באופן מיידי למיטה נפרדת, ועד שתשיגו מיטה נפרדת יש להקל על ידי א. הצעת סדינים מיוחדים לבעל ולאשה, ב. הנחת הפסק בין מקום שכיבת האשה לבעל, כגון להניח שמיכה עבה שלא יבואו ח"ו לידי נגיעה, ג. לישון דווקא עם בגדי שינה ולא בלא בגדים.

מקורות:

א. עי' גמ' עירובין (סג:) "אמר רב ברונא אמר רב: כל הישן בקילעא שאיש ואשתו שרויין בה – עליו הכתוב אומר  נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה. ואמר רב יוסף: אפילו באשתו נדה. רבא אמר: אם אשתו נדה היא – תבא עליו ברכה. – ולא היא, דעד האידנא מאן נטריה", והיינו שאף בזמן שאשה נדה יש להשתדל לישון יחד באותו חדר, ואסור לאדם אחר לישון באותו זמן באותו החדר, והעושה כן נחשב כמגרש את האשה מבעלה. והובא בקיצור שו"ע (סי' קנב סי"ז) ובמשנה ברורה (סי' רמ ס"ק נב).

ב. עי' שו"ע סי' קצה סעיף ו "לא יישן עמה במטה, אפילו כל אחד בבגדו ואין נוגעין זה בזה. הגה: ואפילו יש לכל אחד מצע בפני עצמו, ואפילו אם שוכבים בשתי מטות והמטות  נוגעות זו בזו, אסור", וכאשר ישנים בלא בגדים הוא איסור תורה דקירבה, וכאשר ישנים בבגדים הוא איסור דרבנן, עי' בדברי התוס' (שבת יג.) וברמבן (ספר המצות ל"ת שנג) ורשב"א (ח"א סי' א' קפח), אולם יש מהראשונים שנראה מדבריהם שהאיסור גם בזה הוא מדברי תורה, וכמו שכתב בלחם ושמלה (סי' קצה סק"ה), ולכן אין להקל בזה אפילו בחולה שאין בו סכנה וכמבואר במפורש בדברי הרשב"א (תשו' המיוחסות סי' קכז) שהובא בלחו"ש שם, ע"ש.

אולם בשעת הדחק שעדיין אין להם מיטה ויש הפסק ביניהם ויש חשש סכנה ממש יש להקל בתנאי שיעשו הפסק ביניהם כעין המבואר בתסו' (שם ד"ה מה) ושו"ת התשב"ץ (ח"ג סי' מב) ולכן אף שהשו"ע כתב שאסור לישון באותה מיטה ולא היקל ע"י הפסק דבר, במקום דחק כנ"ל יש לסמוך על שיטות הפוסקים ועי' מהריק"ש הגה' על טור סי' קצה ואדמת קודש (ח"א יו"ד סי' ט).