בדיני ממונות.
אחד עבד אצל בעל במפעל לייצור תפילין, אך הוא מאוד זלזל בזמנים ועכב כל פיטר אותו בעל המפעל, עכשיו כשרוצה לעבוד במקום אחד, טוען בעל המפעל שמכיוון שהוא רכש את היידע ע"י שעבד אצלו, ע"כ הוא מעכב מלעסוק בייצור תפילין, יש לציין שלא ערכו ביניהם שום חוזה בתחילת העבודה, על אף שהיה אמורים לעשות כן,
(והאם אם התנו מראש שלא יעסוק בתחום הזה לאחר פרישתו מהעבודה, האם כן יכול לעכב)
תודה רבה
תשובה:
שלום רב,
העובד רשאי לעסוק במקצוע זה. אין למעביד זכויות על המומחיות שהעובד השיג. גם אם סיכמו מראש בין בכתב ובין בעל פה שהעובד לא יעסוק בזה, רשאי העובד לחזור בו ואף מותר לו לכתחילה לעשות כן.
אם המעביד רוצה למנוע את העובד מלעסוק בעיסוק זה תקופה מסוימת, עליו לסכם בחוזה שאם העובד יעבור על תנאי זה יתחייב קנס ו/או פיצוי מוסכם, ולכתוב בסוף ההסכם: "העובד מודה שהתחייב על האמור לעיל בקניין מעכשיו בבית חשוב באופן המועיל שאין בו משום אסמכתא". במקרה זה אם העובד ייפר את התנאי יתחייב לשלם את הקנס.
מקורות:
אי אפשר להתחייב שלא לעשות פעולה מסוימת, התחייבות כזאת מוגדרת 'קנין דברים' שאין על מה יחול הקנין, העצה לחייב אדם שלא לעשות פעולה מסוימת היא רק באמצעות קנס, ולכן היו נוהגים לעשות קנסות בשידוכין. עיין סמ"ע סי' רמה סק"ב.
מכיון שיכולה להיות בעיה של אסמכתא (פגם בגמירות דעת) בקנס יש לכתוב שהעובד הודה וכו'. עיין שו"ע חו"מ סי' רז סעיף טו ובסמ"ע שם ס"ק מב. ועיין עלון המשפט גליון 2 עמוד ג.
נחלקו הפוסקים אם יש איסור לחזור מדיבורו 'מחוסר אמנה' בקנין על דבר שלא בא לעולם או שאין בו ממש. עיין עלון המשפט גליון 34 עמוד ה. ועיין במנחת פיתים שהובא שם שבדבר שאינו עתיד לבוא אין איסור 'מחוסר אמנה' לחזור. ובמקרה זה שאין ספק שהעובד אינו יכול לצייר בדמיונו בשעה שמתחייב, מה כלול בהבטחה כזו, ושיכול להפסיד בגללה עבודה קבועה עם משכורת גבוהה, ודאי שלא ניתן לדרוש לעמוד בהבטחה.
תיקון השאלה.
המעביד לא פיטר, העובד רוצה מרצונו לצאת,
האם משתנה הדין
אין הבדל.
השאר תגובה