מקורה של חדקונית האורז היא במדינות הטרופיות, בהם שורר מזג אויר חם ולח בכל ימות השנה, כדוגמת הודו ומדינות המזרח הרחוק. עם זאת, בשל שינוע סחורות מקצה העולם למשנהו, נדדה והתפשטה החדקונית כמעט לכל רחבי העולם. מזיק נוסף ממשפחת החדקונית תוקף בנוסף לאורז, גם חיטה, שעורה, תירס ועוד. גודלה של החדקונית היא כ3 מ"מ, צבעה חום כהה עד שחור, וגופה מוארך.
משמעות השם חדקונית:
חדקונית הבוגרת מצוידת בחוטם ארוך, שהוא בעצם החד קנה שעל שמה נקראת: חד-קונית.
הקנה משמש את החרק בכדי להתרבות ולהמשיך את השושלת המשפחתית. בעזרת הקנה קודחת החדקונית חור זעיר בגרגיר החיטה, האורז, התירס ושאר גרגירי תבואה. לחור זה מטילה החדקונית ביצה, לאחר מכן מפרישה מגופה חומר הדומה לשעווה שקופה, בכדי לסתום את החור.
150 ביצים:
במשך חייה, מטילה הנקבה כ-150 ביצים, בתדירות של כ-4 ביצים ליום. מהביצה יתפתח זחל לבן. הזחל מתגלם, ובבוא הזמן מתפתחת מהגולם חדקונית בוגרת הפורצת חור בגרגיר ויוצאת לאוויר העולם.
מהירות התפתחות:
החדקנית נמשכת לגרגירים המכילים אחוזי לחות גבוהים, ומשך זמן ההתפתחות תלוי בטמפרטורה ובאחוזי הלחות השוררים במקום אחסון הגרגירים.
מניעת ההתלעה
בכדי למנוע נגיעות יש לנקוט במחסני הגרגירים, שגרה של הדברה, ניקיון, ייבוש מקורות מים ולחות, ושמירה על טמפרטורה נמוכה ככל שניתן. שכן בטמפרטורה נמוכה מאד נפסקת לגמרי התפתחות החרקים. במקרה של תחילת השרצה חמורה, יש לנקוט בצעדים מידיים בכדי לעוצרה, וזאת על ידי עישון המחסן, הדברה, והנמכת הטמפרטורה של המחסן לטמפרטורה של לפחות -5 ° C למשך תקופה מינימאלית של 12 שבועות.
תנאי האחסון:
הבעיה היא, שהאפשרות לשמר גרגירים בתנאי אחסון נאותים אופטימאליים, תתכן במזווה הביתי, בו ניתן לאחסן את הגרגירים אף בקירור או בהקפאה. אך באחסון תעשייתי בו מועברים הגרגירים באוניות מסע על פני יבשות, במרחקי נסיעה של ימים ושבועות רבים, לאחר מכן מועברים למחסני היבואן, ממחסני היבואן מועברים לחברה האורזת את הגרגירים, משם יועברו לסיטונאות, מהסיטונאי יעברו למכולת, ורק לאחר מכן יעברו למזווה הביתי. במסע ארוך זה, קשה מאד לשמרם בתנאי אחסון נאותים. זו הסיבה העיקרית לנגיעות הרבה בגרגירי אורז ושאר גרגירי הקטניות והתבואה.
