בס"ד
שלום רב
אם אפשר לצרף שאלה בהלכה.
לפני כמה שנים, אחי עשה פרוייקט של הנחות ומבצעים לבני תורה וחתנים. הוא מכר תלושים, שבהם היו הנחות ומבצעים.
אני מכרתי בשליחותו תלושים, ובא אליי גבאי של אחד הכוללים, וביקש לקחת 5 פנקסים של חתנים, כאשר כל פנקס עולה 250 ₪, הוא השאיר אצלי ש'יק עירבון, ואמר שיחזיר לי תשובה תוך כמה ימים, מה הוא מכר לאברכים בכולל שלו.
לפי מה שזכור לי, סיכמנו שאם הוא לא יחזור אליי, אשתמש בש'יק [כך לפי זכרוני, אך משום מה לא השתמשתי בש'יק עד היום, מחשש שהוא לא הצליח למכור, ויצטרך לספוג את הנזקים בעצמו. ומאידך, אני חושש שאם לא השתמשתי בשי'ק בזמנו, כנראה שלא סיכמנו בוודאות שאם לא יחזור אליי, אפרע את השי'ק].
כיום, אחי נקלע לחובות קשים, ואני מסתפק אם מותר לי למסור את השי'ק לאחי, כדי שיפרע אותו מאותו גבאי. כאשר אחי אינו יר"ש כ"כ, ויש חשש סביר לא יעשה זאת עפ"י ההלכה, אלא כפי הנהוג בחוץ.
ניסיתי להשיג את אותו גבאי, עפ"י הטלפון, ובכמה נסיונות, ולא עלתה בידי (ייתכן אף שהחשבון שלו נסגר), אבל השאלה שלי אם מותר להעביר את הש'יק לאחי.
אודה לכם מאוד אם תוכלו להשיב לי כיצד עלי לנהוג.
תודה ויישר כח!
תשובה:
עדיף לברר תחילה אם החשבון פעיל, ניתן לברר זאת בבנק ישראל.
אם החשבון פעיל, אתה יכול להעביר את השיק לאחיך.
אם החשבון אינו פעיל, אתה יכול להתחיל בהליכי הוצאה לפועל אבל בכפוף לשני תנאים: לא תוכל לחייב אותו שום ריבית או הוצאות בנוסף לקרן, כמו כן אם בעל החשבון יגיש התנגדות לביצוע השטר תצטרך להעביר את הדיון תיכף לבית הדין.
נימוקים:
בענין ההסכם להפקיד את השיק אם ההוא לא יחזיר את התלושים, גם אם לא סוכם כך מפורשות, אם בפועל לא החזיר את התלושים הרי הוא חייב לשלם.
אם החשבון פעיל ניתן להעביר אף לאדם שיש עליו חשד שייגבה יותר מהדין, משום ששיק סחיר ניתן לשם העברתו הלאה. בדרך כלל כל שיק מכובד על ידי הבנק, ובפרט שיק על 1,250 ש"ח, ולא צריך לחשוש שמקבל השיק יגיש להוצאה לפועל וייגבה כספים נוספים שלא כדין. אם בכל זאת השיק חזר והמקבל הגישו להוצאה לפועל, בעל החשבון אשם בכך ולא זה שמסר את השיק.
אם החשבון אינו פעיל אין למוסרו לאדם אחר שיש עליו חשד שייגבה גם ריבית. עיין שו"ע חו"מ סי' שפח.
דייני זמנינו חולקים אם ניתן לפנות להוצאה לפועל בלא רשות בית דין. במקרה זה שאינו משיג את בעל החשבון, מותר, כיון שאין דרך להשיגו מבלי לפתוח תיק בהוצאה לפועל (למיטב ידיעתי).
אסור לגבות ריבית מחייב בהוצאה לפועל ואפילו לא מסרבן דין תורה יהודי. הוצאות משפט ניתן לגבות רק מסרבן דין תורה. עיין שו"ע חו"מ סי' יד סעיף ה.
