פטרייה טיבטית

כ"ד שבט ה'תשע"א

משקה קפיר:

קפיר הוא משקה יוגורט המיוצר בתעשייה ביתית. יש המייחסים  למשקה הקפיר תכונות בריאותיות רבות עד כדי ריפוי ממחלות חשוכות מרפא כגון סרטן ועוד.

פטרייה יוגית:

את היוגורט מכינים באמצעות מין פטרייה הדומה במראה לגרגירי קוטג’, או לכרובית. באירופה נהוג לקרוא לפטרייה זו בשם “ניצני קפיר” או “זרעי קפיר” בישראל נקראת פטרייה טיבטית או פטרייה יוגית.

יוגורט מרפא:

להכנת היוגורט מכניסים את הפטרייה לצנצנת זכוכית נקייה ומוזגים עליה חלב רגיל, שומרים בטמפרטורת חדר למשך 24 שעות. החלב מחמיץ, ומקבל את התכונות הרפואיות של הפטרייה. חוזרים על הפעולות הבאות יום-יום, כל  24 שעות. מסננים את החלב לכלי זכוכית נקי דרך מסנן. בכלי הזכוכית מצטבר נוזל שקוף שהוא חלק מהתהליך שמבצעת הפטרייה. במסננת יישארו גרגירי הקפיר.  שוטפים את הפטרייה משאריות החלב החמוץ באמצעות זרם מים קרים. אם לא שוטפים את הפטרייה בכל  יום או שלא מחליפים לה את החלב, היא מפסיקה לגדול, ומאבדת את תכונותיה הרפואיות. לאחר השטיפה מחזירים את הפטרייה לכלי הנקי ומוזגים מנה חדשה של חלב. לאחר 17 יום מוכפלת מסת הפטרייה וניתן לחלקה לשניים, ולהעביר למישהו נוסף. את הפטרייה לא מוכרים אלא מוסרים במתנה.

הרכב הפטרייה:

יש אומרים כי היא כוללת תערובת של 12סוגי חיידקים ושמרים החיים בסימביוזה ונתמכים במטריקס של פוליסכרידים שהם בעצמם מייצרים. הקפיר מכיל 0.5% אלכוהול הנוצר בתהליך התסיסה.

מקור הפטרייה:

בימי קדם נהגו הנוודים לשאת חלב עזים, גמלים, כבשים ובעלי חיים אחרים, בנאדות, שהם שקים שיוצרו מעור של עיזים. לפתע הבחינו בתסיסה שהתרחשה בשקים, אשר הפכה את החלב לסמיך בעל טעם ייחודי, הטעם המוכר לנו כיום כטעם הקפיר. יש האומרים כי מקורה בטיבט. אך יש המתעקשים שמקורה בהרי קווקאז. יש המתארים את תהליך היווצרות הקפיר בכך שהנוודים הקווקזים נהגו לתלות את תיקי העור בפתח הכניסה לאהל, כל העובר על מפתן הדלת נוהג היה לנער את הנאד. כתוצאה מהניעור התעוררו החיידקים והאנזימים שהיו קיימים בעור העז, ונוצרה תסיסה בחלב, מהחלב סיננו את הגרגירים, הלא הם גרגירי הקפיר המוכרים לנו.

כשרותה:

מקורה המדויק של הפטרייה עלום, כיוון שייצורה נשמר בסוד אצל הכפריים הקווקזים, אך גם אם מקורה הוא בחלב ששהה בקיבה של עז, הרי שעז שלא נשחט דין הרי הוא טריפה. כמו כן ייתכן שהחלב שאוחסן בנאד, לא היה  של פרה או עז אלא אף של נאקה [נקבת הגמל]. וייתכן אם כן שהפטרייה שנוצרה מחלב אסור או מקיבת טריפה, תהא אסורה.

טעם להיתר:

לכאורה דומה הפטרייה למחמצות מהם מיוצר היוגרוט התעשייתי. המחמצות הינם חיידקים שגודלו על מצע של חלב שאינו חלב ישראל אלא חלב עכו”ם שחכמים אסרוהו בשתייה. בכל זאת התירו את השימוש בחיידקים אלו, על אף שמקורם אינו בחלב ישראל, וזאת לאחר שלוש העברות: תרבית החיידקים הראשונה שגדלה על חלב עכו”ם, הוכנסה תחילה לחלב ישראל, וחלב ישראל שימש להחמצת חלב ישראל נוסף, והחלב השני שימש להחמצת חלב שלישי, ורק החלב השלישי הותר. גם גרגירי הקפיר כבר עברו בחלב ישראל פעמים רבות, וזו אולי סיבה להתירן.

טעם לאיסור:

אך מצד שני קיים הבדל בין המחמצות לבין הקפיר. שכן המחמצת המקורית הופכת לחלק מהחלב החמוץ החדש, ומהחלב החמוץ החדש מוציאים חלב חדש, אך בקפיר שונה הדבר, שהרי כל פעם מסננים את גרעיני הקפיר מהיוגורט החדש, ואם כן אין כאן דבר חדש אלא אותם הגרגירים המקוריים, אלא שהם רק גדלו והתרבו.

למסקנה:

עדיין לא ראיתי פוסק רציני שיתייחס ויכריע בסוגיה.

כתרופה:

חשוב לדעת: במקרה שהקפיר משמש כתרופה יש לשאול שאלת רב. שכן תרופה ייתכן שמותר ליטול אף שאינה כשרה

6 תגובות

  • האם הוכח שהפטריה בוודאות מרפא סרטן אם כן למה נותנים בארץ כימו והרקרנות האם בוודאות היא מרפא סרטן כמו סרטן ושט וקיבה תודה מראש

  • מאת רבני בית ההוראה:

    מסתבר ודאי שלא הוכח…

  • מאת רונה:

    מרתק ממש נהנתי לקרוא ישר כוח על המאמר המבואר

  • מאת רונה:

    מזכיר לי שאלה שרציתי לשאול
    מה הדין במחמצת שאור ללחם האם גם צריך לברר שיהיה כשר?
    שהרי כל פעם מוסיפים עוד קמח ומים לשאור המקורי ולוקחים ממנו חלק ואופים לחם
    תודה

  • מאת רבני בית ההוראה:

    ודאי צריך.

  • מאת רונה:

    תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים