ענבים מיובשים:
צימוק הוא ענב מיובש, מאכל הקיים מזה אלפי שנים ומיוצר במדינות רבות בכל רחבי העולם. ייחודו של הצימוק כמו גם של הדבלה, בכך שניתן לקחתו כצידה לדרך ארוכה מבלי שיצטרך להישמר בקירור ומבלי שיתקלקל, לכן נהגו הולכי הדרכים בימים עברו לקחת לדרך כצידה תאנים מיובשות וצימוקים. כמו כן זו הדרך ליהנות מענבים ומערכם התזונתי לא רק בעונתם אלא בכל ימות השנה. בשמואל הנביא מסופר "וַיִּתְּנוּ לוֹ פֶלַח דְּבֵלָה וּשְׁנֵי צִמֻּקִים וַיֹּאכַל וַתָּשָׁב רוּחוֹ אֵלָיו כִּי לֹא אָכַל לֶחֶם וְלֹא שָׁתָה מַיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה" הרמב"ם בהלכות שבת בבואו לדון איזה יין ראוי לקידוש השבת כותב: "ויין צימוקים, מקדשין עליו–והוא שיהיו צימוקים שיש בהן לחלוחית, שאם ידרוך אותן ייצא מהן דבש".
תהליך הייבוש:
בוצרים את הענבים כשהם כבר בשלים מאד ורמת הסוכר בהם גבוהה. לאחר מכן שוטחים את הענבים על גבי רשתות שנפרסו על האדמה למשך כעשרה ימים באזור מוצף שמש. יש הטובלים את הענבים לפני פריסתם לייבוש בשמן – בעיקר שמן פרפין שהוא כשר. אך יש לחשוש שמא טבלום בשמן אחר שאינו כשר. יש המוסיפים גם פוטסיום סורבט שהוא חומר כשר. הפוטסיום מוסף כדי לזרז את תהליך הייבוש. לאחר הייבוש בשטח, עוברים הצימוקים למכונות המפרידות את הצימוק משזרת אשכול. במתקן נוסף נשטפים הצימוקים. יש המוסיפים שמן גם בשלב זה של הייצור לפני האריזה בכדי לתת ברק לצימוק ובכדי שלא ידבקו האחד לשני, אך בצימוקי הייבוא מטעמי כשרות לא מוסיפים שמן לצימוקים.
רימת זבוב התסיסה:
עוד כשהענבים על העץ, קיימים אשכולות או חלקי אשכולות של ענבים שהבשילו יתר על המידה והחלו בתהליך ריקבון ותסיסה. בעת תהליך תסיסה מגיעים אל הענבים "זבובי התסיסה" זבובים אלו יחד עם זאת שניזונים מהענבים, גם מטילים ביצים בהם את ביציהם לשם המשך השושלת. מביצים אלו בוקעים רימטת זבוב התסיסה שהם הזחלים – תולעים. התולעים מאביסות את עצמם מבשר הענב, ומתגלמות. מהגולם מתפתח זבוב תסיסה בוגר היוצא לחפס מקורות תסיסה נוספים. כששוטחים את הצימוקים לייבוש, לא ניתן לברור ולהפריד את האשכולות הרקובים, אלא שוטחים גם אשכולות אלו יחד עם שאר הענבים. הרימות נותרות על הענב, ובתהליך הייבוש כיוון שהענב מצטמק ומתקמט, נלכדות הרימות בכפלי הצימוק. זו הסיבה הנראית לחוקרים לנגיעות הרבה הקיימת בצימוקים.
אחוזי פסילה:
רוב הצימוקים הקיימים בשווקים בישראל הינם צימוקי ייבוא בעיקר מקליפורניה ומיעוטם מטורקיה. קיימים צימוקים בהירים גדולים המכונים "ג'מבו" שהם מגידול ישראלי. בבדיקות מעבדה שנערכו בשלוש שנים האחרונות נמצאו 80 אחוזים מהצימוקים נגועים בזחלי זבובי התסיסה.
בהשגחת הבד"צ:
גם צימוקים הנתונים להשגחות וועדי הכשרות המהודרים למיניהם, אינם נקיים מתולעים שכן מסתפקים הם בכך שמציינים על גבי המוצר בסמוך לחותמת הכשרות: "יש לבדוק לפני השימוש". הבד"צ של העדה החרדית אינו מאפשר לארוז תחת השגחתו צימוקים שנמצאו נגועים, ומאשר לארוז תחת השגחתו רק צימוקים שנבדקו מדגמית ונמצאו נקיים. אך כיוון שהבדיקה אינה פרטנית אלא מדגמית בלבד, גם אותם הוא ממליץ לבדוק לפני האכילה.
אופן הבדיקה:
משרים את הצימוקים במים רותחים למשך זמן של חצי שעה. השרייה זו גורמת לצימוק להתנפח מהצטמקותו, ובכך לשחרר את הרימות שנלכדו בקפלי הצימוק בעת התכווצותו. לאחר מכן מערבבים את הצימוקים בעזרת כף. כעת יש להתבונן היטב האם אין חרקים או תולעים צפים מעל המים.
