ערלה בפסיפלורה

ז' שבט ה'תשע"א


הפסיפלורה, בעברית “שעונית”, הוא שיח מטפס המניב פרות תוך שנה מהזריעה. קיימים מספר זנים וסוגים של פסיפלורה בעולם, הנפוצים מבינהם הם:  הצהוב – פרי גדול היכול להגיע עד לגודלה של אשכולית. והסגול- פרי קטן גודלו כגודל  לימון קטן. רבים מגדלים את השיח כגדר חיה עקב טיפוסו וגידולו המהיר, ויפי פרחיו.

סימביוזה:

תופעה מעניינת טבע הבורא בפסיפלורה: “סימביוזה” – יחסי גומלין בין מיני אורגניזם התלויים אחד בשני. עלי הפסיפלורה מפרישים צוף מבלוטה מיוחדת הקיימת בהם, נמלים מיוחדות מטפסות על הצמח, מוצאות את הצוף החבוי בעלים, וניזונות מצוף זה. אך הן גם גומלות לצמח טובה בכך ששומרות על הצמח.  נוכחותן מרתיעה ומרחיקה מהצמח חרקים אחרים העלולים להזיק לו. ובכך מתקיימים יחסי גומלין מעניינים – הנמלים ניזונות מהצמח, והצמח מוגן על ידיהן ממזיקיו.

תכונותיו:

יש המייחסים לפרי תכונות בריאותיות המשרות שלווה ומורידות מתח.

תוחלת החיים של השיח:

צמח הפסיפלורה מסוגל לחיות מספר שנים, אך המגדלים נוהגים לעוקרו ולחדש את הגידול בכל שלוש שנים, שכן לאחר שלוש שנים הולך ופוחת יבולו.

עץ או שיח?

האם הפסיפלורה מוגדר כעץ או כשיח לגבי מניין שנות ערלה? כידוע עץ בשלוש שנותיו הראשונות הריהו ערלה ופירותיו אסורים. אך ירק פירותיו מותרים מייד. נחלקו הפוסקים, יש הסוברים כי פסיפלורה הינה ירק ופרותיו מותרים באכילה, ויש שחששו שמא הפסיפלורה עץ, וכיוון שרוב הפסיפלורה בארץ גילה אינה עולה על שלוש שנים הרי היא ערלה ואסורה באכילה.

צדדי המחלוקת:

הסוברים שהוא עץ, יאמרו שכיוון שהצמח גדל כמה שנים בניגוד לשיח הירק שהוא חד שנתי ומתכלה בתום שנתו, הרי דינו כעץ. והעובדה כי לאחר שלוש שנים יבולו נפסק, אינה ראייה שהינו שיח. לדעתם הסיבה להפחתת יבולו היא תנאי גידולו ודרכי הטיפול בו, שאם יטפלו בו כראוי יגזמוהו וידללוהו באופן שתתאפשר חדירת קרני השמש – לא יפחת יבולו.- וימשיך לתת פירות עוד שנים רבות, כעץ.

הסוברים שהוא שיח – ירק, יאמרו, כי אחת ההגדרות לשיח היא שגזעו חלול, ושיח הפסיפלורה גזעו חלול. אמנם חללו כעוביו של מחט בניגוד לשיחי ירקות אחרים, אך גם חלל כשל מחט נחשב לגזע חלול, ולכן דינו כשיח הירק. ובאם נוסיף את העובדה שבדרך גידולו הרגילה אין הוא נותן פירות מעבר לשלוש שנים, ואף השיח עצמו רגיל להעקר לאחר כמה שנים ולא חי שנים רבות כעץ – הרי להם  ראייה שדינו כשיח הירק. ומדמים אותו לחציל שאף הוא יכול לגדול כמה שנים ובכל זאת נוהגים בו כירק.

למעשה:

יש שנהגו לאוכלו אף בתוך שלוש שנותיו, ויש שנזהרים מלאוכלו.

יבול חו”ל:

פסיפלורה שגדלה בחו”ל, רבים מהמחמירים שלא לאכלה באם גדלה בארץ ישראל, יתירו לאכלה, שכן ספק ערלה בחו”ל מותר.

הרב יוסי שטיינברגר מומחה ומרצה לכשרות המזון

להזמנת הרצאות בליווי מצגות 052/6016266

kosher93@gmail.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *