שאלה:
האם על פי שני עדים בלבד ניתן להינשא?
והאם ה"שולחן ערוך" מתייחס לכך?
אשמח על אסמכתאות
תשובה:
אדם שמקדש אשה בשני עדים דינה כ"ארוסה" ודינה כאשת איש לכל דבר, לענין שאסור לאדם אחר לבוא עליה, ואם בא עליה שניהם חייבים מיתה, אולם גם לבעל ואשתו אסור להם עדיין לחיות ביחד עד שיכניסנה לחופה, שזה נקרא "נישואין".
מדרבנן אסור לאדם לחיות עם אשתו אפילו שהכניסה לחופה והביאה לביתו, עד שיברך שבע ברכות בפני עשרה בדווקא, אולם משהכניסה לחופה דינה כנשואה לגבי כל חיובי הבעל לאשתו והאשה לבעלה.
מקורות:
שו"ע אבן העזר סי' מב סעיף ד.
לגבי ברכת חתנים, עי' שו"ע אבן העזר סי' נה ס"ג וסי' סא סעיף א, ונחלקו הפוסקים אם אסורה קודם ברכה מדרבנן כנדה, או שהוא חיוב מדרבנן, ועיקר האיסור הוא כשלא עשו חופה, עי' בית שמואל שם (סי' נה סק"ג, וסי' סא ס"ק ה)., אולם מדברי הבית יוסף (סי' ס"ב אות ד) מוכח שסובר שיש בזה איסור גמור מדרבנן לפני ברכת חתנים בלא עשרה, ואפילו במקום הדחק ע"ש, והגם שבשו"ע לא כתב במפורש דין זה נלמד מכללא.
