לתרומות לחץ כאן

עוף שהונח בצלחת חלבית

שאלה:

שלום.

לצערי מבלי לשים לב אכלתי עכשיו עוף חם בכלים חלביים.(צלחת חרס).

מה יש לעשות עם הצלחת?

תודה.

תשובה:

אם הניחו את העוף מיד מהסיר לצלחת, והעוף היה חם באופן שהיד סולדת בו, אין אפשרות להכשיר את הצלחת, ויש לזורקה, אולם אם קודם לכן הניחו את העוף בכלי, ומשם לקחו אותו לצלחת, הצלחת לא נאסרת.

מקורות:
נחלקו הפוסקים אם דבר גוש דינו ככלי ראשון או ככלי שני, ודעת רוב הפוסקים שדינו ככלי ראשון, ולכן במקרה שאין הפסד מרובה יש להחמיר ולהשליך את הצלחת, אין אפשרות להשאיר את הצלחת לצורך דברים אחרים שמא יבוא להשתמש בה, עי' שו"ע יו"ד סי' קה ס"ג שדעת הרמ"א שדבר גוש דינו ככלי שני, וכ"ה שם בסי' צד ס"ז, וכן הכריע הכו"פ (סי' קה כרתי סק"ט, ופלתי סק"ו), ושו"ת פני יהושע (ח"ב סי' כה), אולם שיטת המהרש"ל (יש"ש פרק גיד הנשה סי' מד) הובא בט"ז סי' צ"ד סקי"ד ובש"ך (סי' צד סק"ל וסי' קו סק"ח), ונחלקו הפוסקים אם לדעת המהרש"ל גם מבשל או רק מפליט ומבליע [ויש חילוק לפ"ז בין שבת לבשר בחלב, שבבשר בחלב מטריף את הכלי, ולגבי שבת אין בזה איסור בישול], ודעת הט"ז והמג""א (סי' שיח ס"ק מה) שאסור בשבת משום בישול וכן הבינו בדעתו בשו"ע הרב (סי' רנ"ג קו"א סק"ג ובחיי אדם (כלל כ' ס"ה, וע"ש בנשמ"א ס"ג) ובאג"ט (אופה סקל"ב) ובמשנ"ב (ס"ק סה). אולם המנחת יעקב (כלל סא ס"ק מה) והחוו"ד (סי' צב ביאורים ס"ק כז) ובהגהות חת"ס (או"ח סו"ס שיח) כתבו שרק לגבי בב"ח אוסר ולא בשבת, שרק מפליט ומבליע, [ועי' שו"ת דבר משה (הלברשטאם ח"א סי' מה אות יג) שהאריך בביאור דברי המג"א], ועל כל פנים מדברי הפוסקים מבואר שיש להחמיר בדבר גוש אף בכלי שני וכפי שנתבאר מדברי השו"ע הרב והמשנ"ב וכן פסק בערוך השולחן (יו"ד סי' קה סעיף כ) וכן מבואר במשנ"ב (סי' תנא ס"ק כד) שהעיקר להחמיר בזה,  אולם בפ"ת (יו"ד סי' צד סק"ז) הביא שהחת"ס כתב שקיבל ממורו הגר"נ אדלר שבמקום הפסד מרובה יש להקל כשיטת הרמ"א גם בכלי חרס ע"י עירוי ג' פעמים אך בלא הפסד או צורך גדול אין להקל בזה, ושם הביא שדעת החת"ס להחמיר בזה גם בכלי שלישי, וחלק עליו שההוראה המקובלת בזה היא להקל גם בדבר גוש בכלי שלישי [כך גם הבין בדעת הפ"ת בדעת תורה סי' קה ס"ג, ע"ש בארוכה], והגם שבפמ"ג (הובא במשנ"ב סי' תמז ס"ק כד) נסתפק בזה אם גם בכלי שלישי יש להחמיר, אין להכריע כן להחמיר מהכרעתו של הפ"ת, וכן הובא בשו"ת ר"ט וייל שנדמ"ח סי' כג שאין להחמיר בכלי שלישי, (הובא בשו"ת שבט הקהתי ח"ג סי' קסה אות ג), וכ"כ בשו"ת יגל יעקב (גוטליב, סי' ז).
ואמנם מעיקר הדין אינו נבלע בכלי זה רק כדי קליפה, וכפי שמוכח מדברי הפמ"ג סי' צד סק"ה, ווכן האריך בשדי חמד (מערכת הה' אות לד בשם העמק שאלה, והעין יצחק, שדבר גוש אינו אוסר אלא כדי קליפה, אולם כיון שא"א לקלוף את הכלי אין אפשרות אחרת להכשירו.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. האם מועיל להבליע חומר פוסל לתוך הכלי באופן שכל טעם שייפלט מעתה יהיה טעם פגום לגמרי שאינו ראוי לאכילת כלב שעליו לא גזרו להחמיר ככלי שאינו בן יומו

    מוטי פוגל

  2. לא מצאנו בפוסקים אפשרות כזו, ואין לנו לחדש מעצמינו, [רק באופן של הגעלה שיש חשש רק של נ"ט בר נ"ט של איסור מצינו אפשרות כזו, שאז אין הכלי מקבל טעם מהטעם שנפלט וחוזר אליו, אבל שטעם ראשון שנמצא בכלי באופן שאינו יוצא מדי דפיו כבכלי חרס, לא מצאנו שמועיל כזה דבר], יתכן שהטעם הוא שיתכן שיצא טעם שאינו פגום.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל