ברכת שתיה ואשר יצר בחולה כליות

רבני בית ההוראה
כ"ג טבת ה'תשע"א

בס”ד
שלום כבוד הרב.
הנני חוזר בתשובה, ולקחתי על עצמי לברך לפני אוכל ושתיה וכן לברך את ברכת אשר יצר, לצערי לאחרונה עקב בעיה בכליות, אני נאלץ להיכנס עשרות פעמים לבית הכיסא ביום ובלילה על מנת לרוקן שתן, אך לצערי לפעמים מרוב כאב או מרוב עייפות וגם תוך שיכחה אני לא מברך אשר יצר, בנוסף על כך אני נאלץ לשתות המון ליטרים של מים שגם עליהם אני שוכח לעתים לברך.
כבוד הרב כיצד עלי לנהוג, יש לציין שאני סובל מחוסר תפקוד חמור בכליות בנוסף על כך יש לי אבנים בשתי הכליות, עברתי ניתוח לפני כ 10 ימים ואני אמור לעבור ניתוח נוסף בעוד כחודש.

תודה רבה לך ושבת שלום ומבורך.

תשובה:

ראשית יה”ר שתזכה לבריאות שלימה ואיתנה.

בקשר לברכות, יש חילוק בין ברכה של השתיה לבין ברכת אשר יצר.

ברכת השתיה, אם אין הפסק גדול בין השתיות, ואינך יוצא מהבית או שאינך הולך לשירותים באמצע, אין צריך לברך רק בפעם הראשונה שאתה מתחיל לשתות, ולאחר הפעם האחרונה [דהיינו לפני שאתה יוצא מהבית או לשירותים].

בקשר לאשר יצר צריך לברך כל פעם שיוצאים לעשית צרכים, אפילו כמה פעמים ביום, אם שכחו לברך, אפשר לברך כל עוד אין הרגשה שצריך עוד פעם לצאת.

מקורות:

לענין ברכה שלפניה עי’ שו”ע או”ח סי’ קפד ס”ה, ובמשנה ברורה (ס”ק יז) שאפילו אם יש הפסק בין האכילות או השתיות כדי שיעור עיכול אין צריך לברך אם לא הסיח דעתו, ולענין ברכה שלאחריה יכול לברך רק תוך כדי שיעור עיכול, ומ”מ כתב המשנ”ב (סי’ קצ סק”ח) שבשתיה ששיעור עיכול הוא קצר, יש להקפיד לברך מיד אלא אם כן בדעתו להמשיך בשתיה וכאן שרגיל לשתות הרבה נחשב כמתכוין להמשיך כל הזמן וא”צ לברך מיד.

לגבי ברכת אשר יצר מבואר במשנ”ב סי’ ז סק”א וסק”ג, ועי’ כף החיים (סי’ ז’ סק”ח) שאם עברה חצי שעה מאז שיצא שלא יברך שוב, ובתוך חצי שעה אם מתעורר לו צורך ליציאה שוב, אינו יכול כבר לברך, אלא יברך על הפעם השניה שיוצא ויכוין גם על הפעם הראשונה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *