מנהגי הגויים (קישוטים ושירים)

כ"ב טבת ה'תשע"א

בס”ד
שלום לכב’ הרב,
ביתנו ר’  שתחי’  שואלת
יש לה חיבה לשירים של חגי הגויים , לעוגות המיוחדות שהם עושים לכבוד חגם (ימח שמם)וכן לאורות ולקישוט הבית(לצערנו יש לנו בדרך לבית הכנסת
בית שקנה גוי מיהודי בפסגת זאב והוא מקשט אותו לכבוד סוף השנה למינינם)
האם יש חלילה פסול בדבר אם הדבר נעשה רק כדי לשמח את ליבה של ביתי אשר חשוב לציין איבדה את אימה-רעייתי לפני כ 4 שנים.

תשובה:

אמרו חז”ל “חכמה בגוים תאמן”, וכמו שיש חכמה בגוים, כך יש יופי בגוים, כמו שדרשו על הפסוק “יפת אלקים ליפת”. משיכת בתך ליופי שהיא רואה (ולמוסיקה שהיא שומעת) מובנת, וכל זמן שאין בכך חצייה של קווים הלכתיים, אין חובה, ואולי גם לא כדאי, למנוע ממנה את ההתעסקות הזאת.

בנוגע לשאלה הפרטית, אסור ללכת ב”חוקות הגוים”, כלומר, להידמות להם בלבוש, במנהגים, וכך הלאה. אולם, אין איסור לקשט את הבית בדרך שהם מקשטים את בתיהם, שכן אותם קישוטים שהם משתמשים בהם לצורך חגם, משתמשים אנו לצורך חג הסוכות, ואין בהם שום דבר “נוצרי” במהות. אלא, שאין לעשות כן בתקופת חגם, שאז נראה הדבר כאילו ח”ו מקשטים את הבית לכבוד חגם, אלא לאחר שעברה תקופת חגם, אז אין שום פגם בקישוטים, אורות, וכד’.

לגבי שירים, אינני יודע לאיזה שירים אתה מתכוון. אם הכוונה לשירי חג ממש, כגון שירים המדברים בכבודו של אותו האיש, וכדו’, אזי אין להקל, כי חלילה לנו להיגרר אחרי דתם, ולשיר את שבחם, ואין היתר לשיר או לנגן שירים אלו. אבל אם מדובר במנגינות בלבד, שירים ששם שרים אבל אין בהם שום זיקה מיוחדת לנצרות, אזי אין איסור בדבר, אם כי יש חשש לא פשוט הן בנוגע לתכנים של השירים, והן באווירה הנפשית שהשירים מבקשים ליצור. אולי כדאי לחקור קצת את התחום, ולהשתדל לצמצם את ה’רע למיעוטו’, כי יש הרבה סוגים שונים ודרגות שונות בשירת גויים.

מקורות: ראה רמב”ם, הלכות עבודה זרה, פרק יא, הלכה א; בית יוסף, יו”ד סימן קנז; בנוגע לשירי גויים, ראה שו”ת אגרות משה, יו”ד ח”ב סימן נו וסימן קיא; וראה בארוכה בשו”ת וישב הים, סימן ז.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *