בס"ד
שלום לכב' הרב,
ביתנו ר' שתחי' שואלת
יש לה חיבה לשירים של חגי הגויים , לעוגות המיוחדות שהם עושים לכבוד חגם (ימח שמם)וכן לאורות ולקישוט הבית(לצערנו יש לנו בדרך לבית הכנסת
בית שקנה גוי מיהודי בפסגת זאב והוא מקשט אותו לכבוד סוף השנה למינינם)
האם יש חלילה פסול בדבר אם הדבר נעשה רק כדי לשמח את ליבה של ביתי אשר חשוב לציין איבדה את אימה-רעייתי לפני כ 4 שנים.
תשובה:
אמרו חז"ל "חכמה בגוים תאמן", וכמו שיש חכמה בגוים, כך יש יופי בגוים, כמו שדרשו על הפסוק "יפת אלקים ליפת". משיכת בתך ליופי שהיא רואה (ולמוסיקה שהיא שומעת) מובנת, וכל זמן שאין בכך חצייה של קווים הלכתיים, אין חובה, ואולי גם לא כדאי, למנוע ממנה את ההתעסקות הזאת.
בנוגע לשאלה הפרטית, אסור ללכת ב"חוקות הגוים", כלומר, להידמות להם בלבוש, במנהגים, וכך הלאה. אולם, אין איסור לקשט את הבית בדרך שהם מקשטים את בתיהם, שכן אותם קישוטים שהם משתמשים בהם לצורך חגם, משתמשים אנו לצורך חג הסוכות, ואין בהם שום דבר "נוצרי" במהות. אלא, שאין לעשות כן בתקופת חגם, שאז נראה הדבר כאילו ח"ו מקשטים את הבית לכבוד חגם, אלא לאחר שעברה תקופת חגם, אז אין שום פגם בקישוטים, אורות, וכד'.
לגבי שירים, אינני יודע לאיזה שירים אתה מתכוון. אם הכוונה לשירי חג ממש, כגון שירים המדברים בכבודו של אותו האיש, וכדו', אזי אין להקל, כי חלילה לנו להיגרר אחרי דתם, ולשיר את שבחם, ואין היתר לשיר או לנגן שירים אלו. אבל אם מדובר במנגינות בלבד, שירים ששם שרים אבל אין בהם שום זיקה מיוחדת לנצרות, אזי אין איסור בדבר, אם כי יש חשש לא פשוט הן בנוגע לתכנים של השירים, והן באווירה הנפשית שהשירים מבקשים ליצור. אולי כדאי לחקור קצת את התחום, ולהשתדל לצמצם את ה'רע למיעוטו', כי יש הרבה סוגים שונים ודרגות שונות בשירת גויים.
מקורות: ראה רמב"ם, הלכות עבודה זרה, פרק יא, הלכה א; בית יוסף, יו"ד סימן קנז; בנוגע לשירי גויים, ראה שו"ת אגרות משה, יו"ד ח"ב סימן נו וסימן קיא; וראה בארוכה בשו"ת וישב הים, סימן ז.
בס"ד
נהנתי מהתשובה המכובדת יישר כח ושבוע טוב
כבוד הרבנים כתבו כאן: "אין לעשות כן בתקופת חגם, שאז נראה הדבר כאילו ח"ו מקשטים את הבית לכבוד חגם". אשמח לדעת מה המקור להנ"ל. תודה.
פורטו המקורות לענין חוקות הגויים. פשיטא שאדם שמקשט את הבית בימי חגם בצורה המאפיינת את החג שלהם, עובר באיסור זה. זהו המקרה הקלסי של חוקות הגויים.
גם אם אם אני עושה כך לשם קישוט? ולשם יופי בלבד? מה המקור לכך?
למעשה הרי זה לא כך, כאשר אדם בוחר דוקא ביופי הזה ובתאריך זה, הפירוש שלפחות באופן לא מודע הוא מתחבר ליופי החג…
בחג השבועות מקשטים, ולא מכוונים לשם "חג השבועות" הנוצרי, שהם מקשטים בפרחים לזכר "רוח הקודש" [השקרי כמובן] שהופיע על ה"שליחים", ואפ"ה הרבה רבנים מתירים, ויצא ממש סמוך ונראה לחג השבועות דידן [הנוצרים הרשעים עשו כן בדווקא {50 יום אחר ה"פסחא" שלהם" שגם סמוך ונראה לחג הפסח דידן}]. א"כ איך התירו לעשות כן? ושוב אני שואל היכן המקור לאסור לעשות כן ביום אידם?
אינו דומה כלל כאשר אדם עושה את המנהג שלנו ובמקרה זה יוצא סמוך לשלהם, כאן בעיני נראה פשוט שאם אדם נהנה מהיופי הזה בדיוק ביום חגם, הפירוש הוא שהוא מתחבר לתרבותם, וזה האיסור הקלסי של חוקות הגויים.
חוזר ושואל את אשר שאלתי לעיל – שאלה פשוטה – וכך שאלתי לעיל [ומשום מה עדיין לא קיבלתי מקור לכך]:
כבוד הרבנים כתבו כאן: "אין לעשות כן בתקופת חגם, שאז נראה הדבר כאילו ח"ו מקשטים את הבית לכבוד חגם". אשמח לדעת מה המקור להנ"ל. תודה." עד כאן לשון השאלה ששאלתי בתחילה, והנני כופל שוב – מה המקור לכך? [לא סברא – מקור.].
כך אני מבין את הבסיס ואת המקרה הקלסי של איסור זה, ואינני יודע להביא מקור נוסף לכך.
יש דין שביום החגא שלהם אסור לי לעשות משהו דומה? [משנה גמ' או פוסקים?]
אני חוזר שוב שזה ממש אבל ממש לא המקרה! אם אני מבין נכון מדובר באשה שבמשך השנה אינה עושה זאת כלל, ומדובר במשהו שמאפיין את החג שלהם, והיא עושה אותו דוקא בחג שלהם, כמובן לא מתוך אמונה בדתם אבל כן מתוך הנאה מהתרבות הזו ומהסוג חגיגיות הזו.
לא משנה מה שאלו עד כה. אני כעת שואל שאלה חדשה: האם יש דין כזה – שביום החגא שלהם אסור לי לעשות משהו דומה, ואני עושה כן מסיבה דתית שלי – כגון קישוט בהכנ"ס בחג השבועות? [משנה גמ' או פוסקים?]
אין בעיה. למעט שיטת הגר"א בענין.
הרבנים כתבו לעיל בתשובה: "אלא, שאין לעשות כן בתקופת חגם, שאז נראה הדבר כאילו ח"ו מקשטים את הבית לכבוד חגם, אלא לאחר שעברה תקופת חגם, אז אין שום פגם בקישוטים, אורות, וכד'." עכ"ל. אם הבנתי כעת נכון, כוונתם בתשובה לעיל "שאין לעשות כן בתקופת חגם וכו'" דהיינו לשיטת הגר"א בלבד? [כי לא פירטו בתשובה שרק אליבא דהגר"א אמרו כן].
אני חושב שלושה דברים:
1. אם עושה את זה כי נהנה מתרבותם והאוירה כמו שכאן בשאלה, זה האיסור הרגיל של חוקות הגוי.
2. אם עושה את זה בלי קשר אבל זה ביום חגם, יש איסור של מראית העין.
3. אם אין מראית עין כי זה קישוט בית הכנסת בשבועות שכולם יודעים שרק עכשיו במקרה זה ביום חגם, זה אסור רק לפי הגר"א.
השאר תגובה