לתרומות לחץ כאן

חלק א': חובות שחל בהם איסור ריבית

א. חוב של הלוואה ושכירות

מי שיש לו חוב לחבירו, הן על ידי הלוואה, שלווה מחבירו כסף, הן על ידי שכירות, ששכר ממנו דירה או חפץ ועדיין לא שילם לו, או ששכר פועל ועדיין לא שילם לו את שכרו המגיע לו, אסור להוסיף לו יותר ממה שחייב, משום איסור ריבית

ב. חוב של מכירה

וכן בחוב שנוצר ע"י מכירה, בין אם המוכר קיבל כסף ועדיין לא נתן ללקוח את החפץ, בין שהלקוח קיבל את החפץ ועדיין לא שילם עבורו, כל מה שמוסיף יותר ממה שהוא חייב, יש בו איסור ריבית

ג. החזרת מתנה

קיבל מתנה מחבירו שלא על מנת שיחזירנו, מותר לחבירו להחזיר לו מתנה יותר גדולה, ואין בזה משום ריבית, שהרי אין כאן שום חוב, אולם אם כוונתו שבבוא הזמן גם חבירו יתן לו מתנה, אסור. וכ"ש אם אומר לו בפירוש שזה עבור מה שנתן לו, אסור.

ד. חוב של מתנה

התחייב לתת מתנה לחבירו עד זמן מסויים, וכשמגיע הזמן לתת הוא מבקש שיאריך לו זמן נוסף, אסור לו לתת יותר ממה שהתחייב עבור הארכת הזמן, שהרי יש כאן חוב.

אבל אם התחייב מראש שאם לא יתן את המתנה בזמן יוסיף תוספת מסויימת עבור כל יום איחור, מותר.

ה. נדוניה לחתן

ולכן מי שהתחייב לתת נדוניה לחתנו, אסור לו להציע לחתנו שיאריך לו זמן לתשלום הנדוניה והוא יוסיף לו על הסכום, שכיון שהתחייב כבר, אם הוא מוסיף עבור הארכת הזמן הרי זה רבית, אבל אם בשעת ההתחייבות הוסיף שאם לא יפרע עד זמן מסויים יוסיף עבור כל שנה סכום נוסף עד גמר הפרעון, מותר.

ו. פחות משוה פרוטה

אפי' החייב לחבירו פחות משוה פרוטה, אסור לו להוסיף יותר על מה שחייב.

ז. חוב מחמת ערבות

מי שהיה ערב על הלוואה שקיבל אדם אחר, וכיון שהלווה לא שילם, הרי הוא חייב עתה למלווה, אסור לו להוסיף יותר מסכום החוב, אף שהוא אינו הלווה (עיין בחלק ז מסעיף יג ואילך).

ח. הלוואה לזמן קצר

גם הלוואה לתקופה קצרה מאד, כגון שיש לו כסף בביתו והוא לווה מחבירו עד שיגיע לביתו, או שצריך כל רגע להגיע לו כסף והוא לווה לזמן קצר, דינה כהלוואה ואסור לתת שום רבית למלווה.

ט. החלפת צ'ק למזומן

ולכן המחליף צ'ק לכסף מזומן, דין החלפן כדין מלווה, אפי' אם הצ'ק אינו דחוי אלא מזומן, שאם הבנק סגור הרי הוא לווה עד שיפתח הבנק, ואפי' אם הבנק פתוח ויש לו שם כסף, הרי הוא לווה עד שיגיע לבנק. ואם כן יש להחמיר שלא להחליף בפחות מסכום הצ'ק, שהרי הוא משלם רבית לחלפן, אלא אם כן הוא מבקש רק עבור שכר טרחה (ראה להלן חלק יז סעיף יב-טז), או אם הוא עושה היתר עיסקא כהלכה כמבואר להלן (פרק כ).

י. הלוואה לטובת המלווה

אם ההלוואה הייתה לטובת המלווה ולא לטובת הלווה, מותר ללווה לתת רבית.

לדוגמא, מי שיש לו בית נטוש או מגרש ואין לו ענין כעת להשקיע בו, ובא אליו אדם ואומר לו שהוא ישקיע השיפוץ ויגור בו עד שיחזיר לו הכסף שהשקיע, אין זה ריבית מה שגר בשנים אלו בחינם, שכל ההלוואה אין בו צורך ללווה רק צורך המלווה שרוצה לגור בעצמו.

וכן מי שיש לו חנות ביגוד והוא נמצא במצב כספי קשה, וחבירו שרוצה לעזור לו אומר לו שיתן ביגוד מחנותו לילדיו (של בעל החנות), והוא ישלם לו, וכשבא לגבות התשלום ביקש מחבירו שיפרוס לו בתשלומים במשך שנה עם ריבית, מותר.

יא. דמי פקדון

המפקיד כסף אצל חבירו לשמירה לתקופה מסויימת, וחבירו השתמש בכסף, ברשותו או שלא ברשותו, אין זו הלוואה ומותר לו להחזיר יותר רק בשני תנאים:

א. שלא אמר לו המפקיד בפירוש שישתמש בכסף לצרכיו, אלא מעצמו הלך והשתמש בו.

ב. שלא הבטיח לו למפקיד מראש רווחים או ריבית עבור פקדון זה.

יב. השליש כסף לבטחון

ולכן מי שקנה דירה והשליש את הכסף אצל חבירו לביטחון עד שתרשם הדירה על שמו, או שנסע לחו"ל והפקיד כסף אצל חבירו למשך כמה חדשים, והלה השקיע את הכסף, מותר לו לתת רווח למפקיד.

יג. פקדון בגמ"ח לציוד רפואי

וכן מי שיש לו גמ"ח של עריסות, מכשירים רפואיים וכדו' ומבקש דמי פקדון על כל השאלה, וכן המשכיר כלים או דירה ומבקש דמי פקדון להבטיח עצמו מנזקים, אם לא אמר לו המפקיד בפירוש שישתמש בכסף והלה לא הבטיח לו רווחים מראש, מותר, אפי' אם בפועל הוא השתמש בכסף.

יד. פקדון בחברת החשמל

אולם דמי פיקדון שמשלם לחברת החשמל עבור המונה ומפורש בהסכם שיקבל עליו דמי רבית והצמדה, אסור בלא היתר עיסקא כהלכה (ועיין עוד בחלק יז סעיף נב-נד).

טו. ריבית בגנב

מי שגנב מחבירו וחזר בתשובה ורוצה להחזיר לו יותר, יש להקל שאין בזה משום ריבית, אבל אם מבקש הוא ממנו להאריך לו זמן נוסף לפרעון הגנבה עבור תוספת מסוימת, אסור.

ולכן אם תפסו את הגנב וחייבוהו לשלם עד תאריך מסויים, וביקש הגנב להאריך לו זמן, והסכים הנגנב בתנאי שיתן מהיום ריבית והצמדה, אסור לו לקבל את זה.

טז. ריבית במזיק

וכן הדין במזיק, אם הזיק חפץ של חבירו, מותר לו לשלם יותר ממה שהוא חייב, אבל אם הוא כבר מחוייב והוא מבקש שימתין לו עוד עבור תוספת, אסור משום איסור ריבית.

ולכן מי שעשה תאונה וחייבוהו לשלם את הנזק, וביקש להאריך לו זמן, והסכימו בתנאי שישלם מהיום ריבית והצמדה, אסור. וכן אם מקבל תשלום הנזק מחברת הביטוח ומחמת איחור מוסיפים לו ריבית, אסור.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל