טענת ‘קים לי’ ב’גוד או איגוד’

רבני בית ההוראה
ז' טבת ה'תשע"א

לכבוד

בית הההוראה לדיני ממונות

רציתי לשאול כיצד פוסקים בבתי הדין בשאלה האם אומרים גוד או אגוד במקרה של שותפין שקנו ביחד,

האם יהיה נכון לומר שהש”ך בקעא ס”ק א דעתו שלא אומרים, ואילו מהשו”ע שם בסעיף ט משמע שכן אומרים, והאם אמרינן כאן קים לי כפוסקים שלא אמרינן גוד או אגוד נגד דעת השו”ע, והאם יש מקום לחלק בשאלה זו בין ספרדים שפסקו כמרן או לא.

בתודה אוריאל

תשובה:

לענין אם אפשר לטעון ‘קים לי’ שאי אפשר לטעון גוד או אגוד, נחלקו הפוסקים, עיין פתחי חושן חלק ו עמוד קצו, וקשה לקבוע כיצד בית דין ינהוג, בין הפוסקים שפסקו שניתן לטעון ‘קים לי’ יש גם פוסקים ספרדים דוגמת הכנסת הגדולה.
מה שהספרדים פוסקים כהשו”ע, הוא רק ביחס לשאר הראשונים, אבל לא נגד האחרונים, הכלל שהלכה כבתראי נאמר גם אצל הספרדים. בשו”ת חוות יאיר סי’ קסה כתב שיש לפסוק כהש”ך בכל דבר, לכאורה כוונתו היא בגלל גאונותו של הש”ך ובגלל שהוא בתרא, ואין בזה הבדל בין ספרדים לאשכנזים.

אגב, בדין גוד או איגוד, חשוב לציין, אם יש שינוי במצב ניתן לדרוש גוד או איגוד לכו”ע גם אם השתתפו מתחילה. ולכן נהוג בבתי דין לפסוק גוד או איגוד כשהדייר העליון רוצה לבנות על הגג, כיון שיש שינוי תב”ע ממה שהיה כשקנו את הדירות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *