אל כבוד הרה"ג ר' שליט"א
הנה בשנים האחרונות נתרבו ה"סרטים" שמקרינים לנשים ביומי דפגרא [חוה"מ חנוכה וכו'] הנה לא באתי על כשרותם רק על שאלה שנתעוררה לאחרונה בזה.
הנה המארגנים את ההקרנות הרי מפחד ההעתקות הרי בכל מקום שמקרינים שולחים הם איש אמונם שהוא יכניס הדיסק למכשיר ההקרנה והוא יוציא, כך אין אפשרות להעתיקם, אך אחת מהמארגנות השכירה את הדיסק למדריכות קיטנה וסמכה עליהן שלא יעתיקו, אך הלכה אחת מהן (או כמה) והעתיקה ונתפרסם הדיסק אצל הרבה אנשים, ופרסמה המפיקה הבעה"ב שכל מי שצפה בביתו חייב לשלם לה, אפי' מי שהסתכל ולא חשב שיצטרך לשלם, האם היא יכולה לחייב לשלם כשזה הגיע אלי כשאחד העביר לי בסתמא, וכשצפיתי לא חשבתי שאצטרך לשלם לה ואם צריך לשלם וצפיתי כמה פעמים עד כמה צריך לשלם לה, וכשהסתכלתי כמה פעמים קטעים כמה צריך לשלם. ואם גבר הסתכל שאין הקרנות לגברים האם גם צריך לשלם שאצל גברים לכאורה לא הפסידה כלום.
אשמח אם תענו לי בכתב.
בברכה
תשובה:
כל מי שצפה בוידאו חייב לשלם. מכיון שמפיקה התכוונה להביא לאדם הנאה זו, ולא משנה באיזו דרך קיבל/ה את ההנאה. גובה התשלום יש לשער – כמה היה מוסד שמקרין את הוידאו באולם ובמקרן משל עצמו וללא שום סיוע משלם על כך, לחלק למספר הצופות בוידאו בכל הקרנה בדרך כלל.
אם האדם שצפה בטוח בעצמו שהוא נהנה פחות מכך (וכגון שאינו הולך להקרנות וידאו אם המחיר יותר יקר מסכום מסוים), די אם ישלם כשיעור שווי הנאתו.
מי שצפה רק חלק ישלם רק חלק יחסי. מי שצפה פעמיים אינו חייב לשלם יותר מפעם אחת, כיון שלא מקובל שאנשים ישלמו עבור הצפיה בפעם השניה. לענין גבר מסתבר שגם חייב לשלם.
מקורות:
עיין קובץ עומקא דדינא ח"א עמוד רלח וח"ג עמוד 229
