חתול טיפס ועלה על גג הבנין המשותף ונתקע שם בלא אפשרות לרדת וילל ללא הפסקה השכן בקומה העליונה ביקש להביא מדביר ובא לשכנים שישתתפו עמו משום שהיללות הפריעו לו לישון חלק מהשכנים שבא אליהם אמרו לו שזה אחריות שלו ולא של הבנין לבסוף קם ועשה מעשה והזמין מדביר והוא סילקו בממון רב ועתה בא לקופת הועד וביקש כי ישלמו לו אבקש מכבודכם כי תענו לי עם מי הדין.
תשובה:
וועד הבית אינו חייב לשלם עבור סילוק החתול
מקורות:
לשון התקנון המצוי סעיף 3 (א) "בעל דירה זכאי לדרוש מהנציגות שתבצע כל תיקון בבית או ברכוש המשותף, שאי ביצועו עלול לפגוע בדירתו או בערכה."
ברוב הבנינים הקבלן כתב בחוזה הרכישה שהבנין יתנהל לפי התקנון המצוי, ולכן התקנון המצוי קובע, וכך סובר גם הגרי"ש אלישיב שליט"א. גם אם לא כתוב כן בחוזה מכל מקום סעיף זה של התקנון נהוג בכל הבתים המשותפים. ולכן מקובל שאם יש צורך לתקן את זיפות הגג, וועד הבית חייב לעשות זאת, אף אם רק שכן אחד סובל מהרטיבות.
אבל מצד עיקר הדין אין חיוב זה ועל הניזוק להרחיק את עצמו. ועיין עלון המשפט גליון 17 עמוד ד.
נידון דידן אינו דומה לזיפות ואינו כלול בלשון התקנון הנ"ל משתי סיבות. 1. אי סילוק החתול אינו פוגע לא בדירה ולא בערך הדירה, ואינו אלא הפרעה זמנית. 2. סילוק חתול אינו בגדר תיקון הרכוש המשותף, שהחתול הוא דבר חצוני.
בנוסף לכך, גם אם הוועד היה חייב לשלם, אינו חייב לשלם אלא כפי המקובל לשלם לסילוק חתול (וכנראה שכל עובד זר מסוגל לעשות את זה), אבל לא ממון רב ולא מדביר מקצועי.
לכאורה גם אם הוא היה חייב היה בזה נידון של פורע חובו של חבירו
כנלמד בכולל
תשובה:
אם וועד בית היה חייב לא היה נידון של פורע חובו של חבירו שלא מדעתו, מאחר שהם שותפים, ושותף רשאי להוציא הוצאות לצורך השותפות ולחזור ולתבוע מכל השותפים, גם אם שאר השותפים מוחים בו במפורש, כמבואר בשו"ע סי' קעח סעיף ג.
השאר תגובה