שאלה:
שלום רב,
ב-28 לחודש יולי התקשר אלי מנחם כדי להזמין סחורה ממני. ההזמנה כללה בשר בקר בערך (80 ק"ג), חזה עוף(60 ק"ג), פרגית עוף(50 ק"ג) וכבד עוף(10 ק"ג). הסחורה שלי נמצאת במחסן בפריז. הנוהל הוא שאני שולח דף הזמנה למחסן, הם מכינים את ההזמנה ולמחרת מובילים לי את זה. מנחם היה צריך לקבל את הסחורה באופן דחוף, אמרתי לו שהוא יצטרך לקחת את הסחורה בעצמו במחסן. הוא הסכים. העברתי את ההזמנה של המוצרים והסחורה חיכתה לו שם. מנחם שלח שליח שייקח את הסחורה. סה"כ היה 17 קרטונים סחורה. מנהל המחסן הכין תעודת משלוח אפוא היה כתוב, שם ומשקל של כל מוצר. השליח של מנחם הגיע חתם על תעודת המשלוח לקח את 17 קרטונים והלך. באותו זמן הייתי בחופש, כשחזרתי ייצרתי קשר עם מנחם כדי לשלוח לו חשבונית. הוא טען שההזמנה לא תואמת את מה שהוא קיבל. בדקתי שוב את תעודת משלוח ובתעודה לא קיימת שום טעות. ביקשתי ממנו לבדוק שוב ואמר לי שהוא יבדוק וייתן לי את התוצאות. דיברתי איתו הים, הוא טוען שיש במשלוח, 10 ק"ג חזה עוף, 50 ק"ג פרגית עוף, ו165 ק"ג כבד עוף. הצעתי לו להחזיר לי את הסחורה שהוא לא השתמש, הוא טוען שזה נמצא במדינה אחרת ואין באפשרותו להחזיר אותה. מצד אחד יש תעודת משלוח חתומה, שהשליח לא בדק לפני שהוא חתם, מצד שני יש טענות שההזמנה לו נשלחה כראוי. שני הצדדים לא רוצים חס ושלום לגנוב אחד את השני, אבל מצד הדין מה עלינו לעשות? ברצוני לקבל 3 חוות דעת בבקשה.
תשובה:
אני מניח שאין תחת ידך מסמך המאשר שהשליח של המזמין הוא שלוחו ושהוא רשאי לחתום בשמו, וממילא המזמין גם נאמן לומר שהסחורה לא הגיע כפי שהזמין והשליח חתם מבלי לבדוק את החבילה, שהרי יכול גם להכחיש שההוא לא היה שלוחו.
אבל גם אם נאמין למזמין שקיבל סחורה שלא הזמין, מכל מקום, על הסחורה שהצליח למכור ודאי חייב לשלם, שהרי נהנה ממנו.
על הסחורה שלא הצליח למכור, תלוי, אם ידעת אז שהוא נוהג להעביר את הסחורה למדינה אחרת, עלויות החזרת הסחורה חלות עליך, אבל אם לא ידעת שהוא מעביר את הסחורה, על המזמין לשלם עבור עלויות ההחזרה, כיון שהיה עליו (או על שלוחו) לבדוק את הסחורה לפני שהוא מעביר אותה למדינה אחרת. ואם לא משתלם למזמין להחזיר את הסחורה, עליו לשלם עליה מחיר מלא. וכן להיפך אם עליך לשלם את עלויות ההחזרה וזה לא משתלם לך, תצטרך למכור לו במחיר זול כפי שהוא מסכים לשלם, או למצוא קונה אחר באותה מדינה שיקנה ממך.
מקורות:
נתיבות סי' רלב סק"י מחלק בין אם המוכר ידע שהקונה יכול לקחת למדינה אחרת או לא ידע. וסברתו שהמעביר חפץ למדינה לאחרת דינו כמזיק. ישנם אחרונים שמסבירים הסברים אחרים, שלא ניתן לבטל מקח מבלי להחזיר את הסחורה (עיין עלון המשפט גליון 29 עמוד 5), לפי דבריהם היה אפשר לומר שרק אם כבר שילמו על הסחורה, אבל בשו"ע שם לא משמע חילוק זה, גם היה ניתן לומר שדוקא במקח טעות ולא כנשלח סחורה אחרת לגמרי, אבל כיון שלא מצאנו שחילקו כך בפירוש ולפי הנתיבות ודאי אין לחלק נראה שיש לחייב את המזמין בהוצאות ההחזרה, אם המוכר לא ידע שהוא מעביר למדינה אחרת.
1)מסמך המאשר שהוא שליח של המזמין זמין.
2)למה אין כאן ש"ד כיון שהוא מו"ב, וממילא המיגו הינו לאפטורי מש"ד
3)המוכר לא ידע שהסחורה תגיע לחו"ל
4)האם לא ניתן לחייב את הקונה לספק ראיה (תמונה במייל וכדו') על טיב הסחורה מכיון שסו"ס הינה בידו.
תשובה:
1) מסמך המאשר שהוא שליח, לא יספיק, יש צורך גם להוכיח מה הזמין (לדוגמא: הקלטה – אם ההזמנה היתה בעל פה, או דף ההזמנה – אם היתה בכתב), אחרת יוכל להכחיש שהוא הזמין סחורה אחרת לגמרי, כגון 200 ק"ג פרגיות בלבד, ואז תעודת המשלוח החתומה לא תשמש כהוכחה לחייב אותו, כיון שאף לפי מה שכתוב בה קיבל סחורה אחרת ממה שהזמין, וממילא גם אם מודה שהזמין את מה שכתוב בתעודת המשלוח, נאמן שקיבל סחורה אחרת במיגו שהיה מכחיש את מה שהזמין. בנוסף יתכן שיש צורך בהוכחה שהמזמין הרשה את השליח לחתום על התעודה (כך היא דעתי ועוד דיינים, אבל יש גם דיינים שחולקים עלי בפרט זה).
2) נוסח השאלה הוא "מצד אחד יש תעודת משלוח חתומה, שהשליח לא בדק לפני שהוא חתם, מצד שני יש טענות שההזמנה לו (לא) נשלחה כראוי. שני הצדדים לא רוצים חס ושלום לגנוב אחד את השני". לפי הבנתי מנוסח זה, המוכר אינו מכחיש בוודאות, אלא מסתמך על התעודה החתומה ועל כך שבדרך כלל מנהל המחסן אינו עושה טעויות כאלו, ובמקרה שאין תביעה ודאית אין שבועת מודה במקצת . גם אם היתה הכחשה, יש סיבות נוספות שלא ניתן להשביע, ואינני יכול לפרט כדי שלא ללמד את הצדדים טענות. על כל פנים לא ניתן להחליט אם יש שבועה עד שיגיעו הצדדים לבית דין.
3) התייחסתי בתשובה למקרה כזה, וכתבתי שעל הקונה מוטל להשיב את הסחורה, מכיון שהיה עליו לבדוק לפני שמוציא למדינה אחרת.
4) כמובן שבית דין צריך להורות לצדדים לעשות כל פעולה שתוכל להוכיח את האמת, ואם בית דין רואה שצד אחד משתמט ניתן לחייב אותו על פי האומדנא. גם במקרה זה ניתן לדרוש מהקונה לספק תמונה, או לחילופין, הסבר למה אינו מספק תמונה.
השאר תגובה