עולמם של המדקדקים במצוות, התעשר עם הופעתו של הספר המיוחד במינו ונחוץ בכל בית בישראל. "הלכות בשר בחלב – הרחקות והזהרות", אוצר מלוקט ערוך ומבואר מספרי הפוסקים תשובותיהם ראשונים ואחרונים, על דיני ומנהגי ההרחקות וההזהרות שבין בשר לחלב, ובסופו קונטרס עיונים וביאורים בענייני בשר בחלב.
מלאכת הליקוט היא חוכמה ומלאכה גם יחד, המלקט בעל המחבר דנן הרה"ג רבי יוסף דוד וינגרטן, מחשובי מורי ההוראה בעיר מודיעין עילית, ומהעונים על השאלות באתר דין, ידוע כתלמיד חכם הלן בעומקה של הלכה ומוסמך להוראה מגדולי ישראל, וכבר אתמחי גברא בספרו הראשון "כבוד השבת" על הלכות הדלקת נרות שבת אשר שבחוהו גדולי ישראל המסכימים על הספר ההוא.
ספרו זה של המחבר מוכיח לנו עד כמה דברים השכיחים ביותר בחיי היום יום עדיין לא סודרו ונערכו ולא מוצו לעומקם. ההרחקות שבין בשר לחלב הן דברים הנוגעים לכל בית ישראל יום יום ושעה שעה. אמנם יצאו בשנים האחרונות ספרי קיצורים וליקוטים בהלכות בשר בחלב, אך יחודו ומעלתו של הספר הזה הוא בכך שמתרכז בעניינים השכיחים ביותר במטבח, מה שקרוי: "הלכה למעשה".
עוד מעלה בצורת עריכת הספר, כי המחבר המלקט אחז בידו משקולת ראויה בה הוא מאזן בין ההלכה הפסוקה היבשה, ובין המקורות והמשא ומתן ההלכתי. הספר כתוב בצורה קלה ובהירה ושווה לכל נפש, מחולק לפרקים ומפורט בבירור רב, והמקורות להלכות המובאים בשולי הדף נכתבו בתמציתיות ובבהירות.
בין העניינים הנידונים בפרקי הספר: ההמתנה בין בשר לחלב ולהיפך ובו עשרות פרטים ופרטי פרטים שבחלקם אינם ידועים לקהל הרחב, לדוגמא: שפשוף השיניים בחלב, המתנה אחרי בשר שאינו כשר, לעיסת שומן ועוד. דיני הסכו"ם והמפות, עשיית חריצים על הסכו"ם להיכר, שתיה בכוס חלבית לאחר סועדה בשרית, הגיע לו בירושה כלי חלבי האם מותר להופכו לבשרי, דיני אפיית לחם חלבי, סידור מאכלי בשר וחלב יחד במקרר ועוד ועוד.
הספר מעוטר בהסכמות נלהבות של מורי ומאורי הדור.
מרן הגאון האדיר רבי חיים פינחס שיינברג זצ"ל כותב בהסכמתו: "והוא חיבור עצום ונפלא על דיני ומנהגי הרחקות בין בשר לחלב".
הגאון הגדול רבי מאיר בראנסדורפר זצ"ל כתב בהסכמתו: "בו לקט כעמיר גורנו בכל הנוגע במציאות לדיני הרחקה וכו' מבוסס על יסוד ושורש הלכות אלו מדברי הש"ס והפוסקים … הכל עשה יפה בעטו מסודר … וראויין הם הדברים להביאן אל משבח הדפוס".
הגאון הגדול רבי שלמה זלמן אולמן שליט"א ראב"ד מודיעין עילית, עלה אף הוא בהסכמה וכתב: "הדברים מאירים ושמחים וישרים למוצאי דעת … ויהי ה' עמו מלמד שהלכה כמותו".
אף הגאונים רבי אליהו אלטר רובינשטיין זצ"ל, ולהבחל"ח רבי יצחק אייזיק כהנא, ורבי משה מרדכי קראפ שליט"א, אף הם יצאו בהסכמה נלהבת.
ב"ה כ"ד מנחם אב
דגים שנאפו בתנור חלבי בן יומו, וגם הדגים מתובלים בחריף, האם מותר לי לאוכלו אחרי מאכל בשר ?
אם הדגים לא נגעו בממשות של חלב מותר לאוכלם לאחר אכילת בשר.
ב"ה
לגבי להשתמש בשבת בממחטות לחות-מגבונים לתינוק, האם ישנם מהפוסקים שמקילים בכך ?
בספר שמירת שבת כהלכתה במהדורה החדשה מתיר להשתמש במגבוני נייר בשבת, ודעת הגאון ר' אשר וייס שליט"א בספר תשובות שעומד לצאת בקרוב להתיר בכל סוגי המגבונים.
ב"ה
האם יש בעיה כלשהי בשבת להדביק מגנט על המקרר או להוריד מהמקרר ?
אין בזה בעיה ומותר להדביק מגנט על המקרר בשבת.
ב"ה עש"ק מצורע ה' תשע"ד
שלום וברכה !
מה הטעם לחומרא לא להדיח כלים בפסח במים חמים בכיור שכל השנה זה חמץ, או לא לשפוך מרק חם וכיו"ב לכיור זה,הבנתי שזה חומרא עם מקור מבוסס היטב, וברצוני להבין את הענין.
תודה רבה שבת שלום
ופסח כשר ושמח
הטעם הוא פשוט. הכיור עצמו הוא חרס ולא מועילה לו הגעלה, כאשר המים החמים נוגעים בו הם מקבלים טעם חמץ העובר לכלים [ואף שהכיור מצופה מכל מכל מקום המים עוברים מתחת הציפוי]. יש שחששו גם לחמץ הנמצא בצינורות, ידוע לי מהנהגת קהילות חבדיות שמנקים את הסיפון שתחת הכיור מהטעם האמור.
השאר תגובה