לתרומות לחץ כאן

אכילת גבינה לאחר אכילת ירק שנכבש או התבשל בסיר בשרי

1)כבשתי ירק עם חומץ בכלי בשרי בשביל שבוע אחד, והכלי היה אינו בן יומו ונקי מה הדין אם אני רוצה לאכול הירק ואחרכך לאכול גבינה?
צריך לחכות שש שעות או לא?

2)בשלתי דבר חריף בכלי בשרי, והכלי היה אינו בן יומו ונקי מה הדין אם אני רוצה לאכול דבר חריף ואחר כך לאכול גבינה?
צריך לחכות שש שעות או לא?

תשובה:

1. אין צורך להמתין שש שעות לאחר כבישת ירק בכלי בשרי, ואפילו אינו בן יומו, וכל שכן כבנידון דידן שהכלי לא היה בן יומו [הגם שמחמירים שבדבר חריף דינו כבן יומו], אולם לכתחילה אין לאוכלו עם הגבינה עצמה.

2. הדין כאמור לעיל, ואין חילוק בזה בין כבישה לבישול.

מקורות:

אמנם דעת הפמ"ג (או"ח סי' תצד א"א סק"ו) להחמיר בנתבשל דבר חריף בקדירה בשרית אפילו כשהסיר אינו בן יומו, ועי' דרכי תשובה (סי' פט ס"ק מב), אולם המנהג שאין מחמירים בזה כמו שהאריך בזה בספר דבר חריף פרק א' סעיפים ח-ט, ובהערות שם.

הצטרף לדיון

תגובה 1

  1. יישר כח על פסקיך, אבל המעיין יפה יראה שהמקורות שלך קצת מבוכים. דהפמ"ג בהלכות שבועות לא בא לחלוק על דעת רעק"א ובית מאיר בסוף ס' פ"ט [שכתבו דהחידוש ברמ"א לומר דאע"פ שבשלו דבר חריף בסיר בשרית דלא חייב להמתין אח"כ] הפמ"ג רק כתב דלא לאכול בצל שחתכו אותו בסכין חולבת בתוך שש שעות של אכילת בשר, ולא כתב דחייב להמתין שש שעות אחר אכילת בצל שחתכו בסכין בשרית.
    ואף שהדרכי תשובה (ס"ק מ"ב ד"ה עיין) מביא יש שאומרים שדעתם של רעק"א והבית מאיר הנ"ל, שאין חייבים להמתין שש שעות אם אכל תבשיל של דבר חריף שנתבשל בקדירה בשרית, בא לחלק על דעת הפמ"ג באו"ח (ס' תצ"ד א"א ס"ק ו'), וכמו שכתבת, דשמה הפמ"ג כתב דלאכול צנון שחתך בסכין חלב אחר בשר תוך שש שעות י"ל דאסור, עכ"ל, וסוברים דכוונתו הוא להחמיר להצריך להמתין שש שעות אחר אכילת צנון שחתך בסכין בשרי; וכ"כ הדלתי תשובה (ס"ק א' וגם בספר באר יעקב ס' פ"ט) בדעת הפמ"ג, דאם חתך צנון בסכין של בשר צריך להמתין ו' שעות, דאפשר דגרע מרוטב של בשר, דחורפיה של צנון משויה ליה כאילו הוא בעין ולא שייך נ"ט בר נ"ט, עיי"ש; וכ"כ הדעת תורה (ד"ה מיהו) בדעת הפמ"ג, שמביא ג"כ שזה מחלוקת, אבל תמה על שיטת הפמ"ג בהרבה קושיות, וכתב שצ"ל שהפמ"ג איירי בסתם סכין שיש בעין על פניו, אבל בידוע שהסכין נקי יש להקל גם לשיטת הפמ"ג. ומסיק דלכ"ע סגי בזה בשעה אחת עכ"פ ובפרט בסכין של חלב דרוב תשמשתו הוא בצונן, ולהלכה בודאי יש להקל אחר אכילת צנון שחתך בסכין בשרי, עיי"ש.
    אמנם המשמרת שלום (ס' פ"ט ש"ד ס"ק י"ט) מסביר דבאמת אין כאן מחלוקת כלל, דלמעשה גם הפמ"ג מודה בחתך צנון בסכין של בשר שאין צריך להמתין שש שעות. וכוונתו הוא דדוקא אחר אכילת בשר בעין שמושך טעם, אז אם אוכל תוך שש שעות דבר חריף שנחתך בסכין של חלב הוי כאוכל אותן ביחד, אבל להיפך י"ל דמודה הפמ"ג לדעת רעק"א והבית מאיר, ודו"ק. וכ"כ העצי העולה (הל' בב"ח כלל ג' ס"ק י') בפשטות שמביא דברי הפמ"ג באו"ח וגם דברי רעק"א בדין אחד. ובחקי חיים (שם ס"ק ח') העצי העולה מסביר דאין כאן מחלוקת, דדוקא באכל בשר ממש שהטעם נמשך בפיו זמן ארוך אז אסור לאכול אחריו צנון שחתכו בסכין של חלב, שיש בהם טעם חלב מעט ומרגיש טעם בשר בחלב בפיו. אבל אם אכל צנון שחתכו בסכין של בשר דאין בו רק מעט טעם בשר, רק בשעת אכילת הצנון מרגיש טעם בשר. אבל מ"מ אין הטעם הזה נמשך בפיו זמן ארוך, ולא גרע מתבשיל שיש בו מעט שומן שלא מרגישים הטעם, דאף שאין ששים כנגדו עדיין מותר לאכול אחריו גבינה [כמש"כ הש"ך] , עיי"ש. ועיין בספר דבר חריף (פרק א' סע' ט') שמאריך בהענין וג"כ מסיק כך בדברי הפוסקים [ואף שהבאת כמראה מקום, לא עיינת בסקנתו שהעלה דאין כאן מחלקת בדבר]. וכנראה שאין כאן מחלקת בכלל.
    וע"ע ביד יהודה (פיה"א ס"ק ה' ופיה"ק ס"ק כ"ט) שכתב על דין של הפמ"ג, דאם ידועה שאין שמנונית קרוש על פני הסכין דאפשר להקל, אבל מסיק בצ"ע למעשה; אבל באכל בשר ורוצה לאכול אחריו דבר חריף שנתבשל בקדירה של חלב שאינו בן יומו בודאי יש להקל, עיי"ש. וכן פסקו למעשה היד יוסף והמשמרת שלום (הנ"ל) דיש להקל בקדירה שאינו בת יומה ואינו צריך להמתין. וע"ע בשו"ת מעדני מלכים (ס' צ"ו) שמסביר טעמם, דהגם ש'חורפיא מחליא ליה לשבח' אפ' באינו בן יומו, אבל עד כדי כך לאסרו אחר אכילת בשר זה לא אמרינן, דכיון שהוא מקונח ואינו בן יומו אין כאן בעין, ולא אסרו רק חלב בעין אחר אכילת בשר. משא"כ כשאכל בשר ורוצה לאכול אחריו חריף שנתבשל בכלי חלב בן יומו, הגם שהוא נקי משמנונית עכ"ז ספק הוא אם מותר לאכלו. דכיון שנתבשל החריף בכלי בן יומו אולי דינו כחלב ממש לענין זה, ויתר חמור מאינו בן יומו, ולכך נשאר היד יהודה בנ"ד בצ"ע, עיי"ש.
    ולמעשה, ראוי לדעת שיש מקילים אפ' בנידון של הפמ"ג באמת מיירי. דבשו"ת טוב טעם ודעת (מהדורא תליתאי ס' קפ"ג) מביא דעת חכם אחד שרוצה לאסור אכילת דבר חריף שהיה נתבשל בקדרה חלבית, אחר אכילת בשר, שהבשר מושך טעם והוי כאוכל אותם ביחד, והוא מדחה דבריו בשתי ידיים, שדבר זה מביא לידי גיחוך, שהדבר פשוט להיתר וכן עמא דבר ולית מאן דחש לה להחמיר חומרות כאלו בענין זה, עיי"ש. וכן כתב המשמרת שלום (הנ"ל ד"ה ודע), ומסיק דאפשר דדעת הפמ"ג הוא דרק בצנון שהוא דבר חריף מאד החמיר, עיי"ש. וכן הוא דעת הגרי"ש אלישיב שליט"א (מובא בקיצור שו"ע של הגר"א פפויפר הל' בשר בחלב חלק א' ס' ו' פרק ג' הערה ז') שמותר לאכול בצלים שבישל בכלי חולבת אחר אכילת בשר.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל