נתתי את המחשב האישי שלי לחבר על מנת שיסדר בו משהוא, ותוך כדי טיפול בו הוא מחק לי חומר רב שאין לו גבוי.
המזיק טוען כיון שלא היית יכול למכור את החומר שלך דזה לא מענין אף אחד אני לא צריך לשלם.
ואני טוען כיון שעבדתי על זה כל כך הרבה זמן שוה לי אפי' לשלוח את זה למעבדה בחו"ל דבר שכרוך בעלויות גבוהות על מנת שישחזרו לי את החומר, ואני רוצה שישלם לי לפחות את העלויות.
תשובה:
יש מקום לחייב מכמה בחינות:
א. כיון שדבר ידוע שהעושה טיפול במחשב שעשוי לגרום לפירמוט של המחשב חייב לגבות את החומר קודם לכן, ומאחר ולא עשה כן דינו כשומר שפשע וגרם נזק לחפץ, שחייב להחזיר את החפץ לקדמותו ודומה לגזלן שצריך לשלם את דמי טיפול החזרת החפץ לקדמותו.
ב. מלבד זאת דעת רוב הפוסקים לחייב את המזיק חפץ שאינו שווה רק לבעליו.
מקורות:
גמ' ב"ק צח. בזורק מטבע של חבירו לים וצריך בר אמוראי להוציאו שחלוק בין מזיק לגזן, ובשו"ע (חו"מ סי' שפו ס"א וס"ג).
ב. דעת הנתיבות בסי' קמח סק"א שמזיק דבר שאינו שווה להימכר פטור, אבל רבים חולקים על הנתיבות, ומנהג בתי דינים לחייב. (עיין עלון המשפט גליון 1 עמוד ד)
ג. יש מקום לומר ששינוי סימנים אלקטרוניים הוא בגדר היזק שאינו ניכר, וממילא מי שמחק חומר ממחשב אינו חייב רק אם עשה כן במזיד (עיין חשון משפט סי' שפה). אמנם יש מקום לומר שכיון שיש שינוי בהרכב הפיזי של התאים בדיסק, יש לדון אותו כהיזק ניכר, אף אם לא ניתן להבחין בשינוי רק באמצעות כלים, ועוד שהרי ודאי ניכר הדבר שמקודם יכלו לראותו ועתה לא. ולכן נראה שנחשב להיזק ניכר, ועוד ששומר דעת הפוסקים שחייב אף בהיזק שאינו ניכר.
שמחתי בקריאת התשובה המחכימה.
אודה לקבל מקור למה שכתב הרב בסוף התשובה, ששומר דעת הפוסקים שחייב אף בהיזק שאינו ניכר.
תודה,
עיין ים של שלמה ב"ק פ"ט סי' כ, שו"ת שער אפרים סי' כא, שער המשפט סי' סו, נתיבות סי' שסג סק"ג ושער המשפט שם.
השאר תגובה