הכשר לכדורים לדיאטה

רבני בית ההוראה
ז' אייר ה'תש"ע

האם חייבים הכשר על כדורים לדיאטה ?כשרכשתי אותם אמרו לי שהם עשוים מצמחים בלבד.

תשובה:

כדורי דיאטה שנעשים בארץ ישראל, אין לקחת כלל בלי הכשר, וכדורי דיאטה שנעשים בחו”ל וידוע בבירור שלא משתמשים ביין לצורך סיכתם או עירוב כחלק מהכדור מותר להשתמש.

לאור האמור אין מנוס שיהיה הכשר על כדורים לדיאטה, אף אם הרוקח אומר שעשוי מצמחים בלבד, אלא אם כן כל הצמחים הינם רק מחו”ל, וכן ידוע שלא עירבו בהם או שלא שרו אותם ביין, אך הדבר כמעט בלתי ניתן לבירור בלא בדיקה בבית חרושת עצמו.

אם הכדורים נעשים בארץ יש בכך בעיות חמורות יותר של תרומות ומעשרות וערלה, [שמבחינה זו אין בעיה בכדורים העשויים בחו”ל, אך כנ”ל יש בעיה של סיכה בשמרי יין או ביין עצמו שבמקרה כזה אסור להשתמש בכדורים משום הנאה מיין נסך [וכן במקרה שידוע באופן ברור שהצמח הינו ערלה הדבר אסור גם אם הוא מחו”ל].

3 תגובות

  • מאת יהודה בצלאל שפיץ:

    במחילת כבוד תורתך נלע”ד שתשובתך חמורה יותר מדי. דאף שנכון וראוי לחפש אחר כדורי תרופות שיש עליהם הכשר (ולכאורה בשביל דיאטה מיקרי לרפואה, ופשוט) [וכמ”ש הגרי”א הענקין (ספר עדות לישראל חלק מדור ההלכה עמ’ קע”ז ס”ק ב’ ד”ה והמין) שמסיק בכל זה דאף שמותר לבלוע תרופות אלו, בודאי אם נמצאים אנשים שמתקנים אותם מדברים כשרים טוב יותר לקח אותם שכשרים, וצריך להחזיק ידם, עיי”ש. וכן הוא דעת הגר”מ פיינשטיין (מובא בשו”ת דברי חכמים יו”ד פרק ב’ שאלה כ”ד) וכ”כ הציץ אליעזר (חלק ו’ ס’ ט”ז וחלק י’ ס’ כ”ה פרק כ’ וכ”ב ס”ק ה’ ס”ק י”א) והשבט הלוי (חלק ז’ סוף ס’ קל”ה) דאם יש מוצרים כשרים, מן הצורך לחזר ולהשיג התרופה הכשרה אם הוא בנמצא במחוזו. וכ”כ בשו”ת רבבות אפרים (חלק א’ סי י”ד) לגבי משחת שיניים, עיי”ש, ופשוט.], אכן, נראה שמעיקר הדין דכדורים אלו מותר לבלוע, וגם אפ’ יש חשש ששרייתן ביין בסך, דבליעתן מיקרי שלא כדרך אכילה וגם לא כדרך הנאה, וצ”ל שמותר מעיקר הדין.
    דעיין בשו”ת אגרות משה (יו”ד חלק ב’ ס’ כ”ו) פסק דפשוט שאינו חייב להמתין שש שעות אחר בליעת וויטמין בשרי, שליכא בוויטמין הטעמים שהוזכרו בש”ך וט”ז (שיטת רש”י ורמב”ם על המתנה אחר אכילת בשר) וגם אינו שייך לומר דלא פלוג, דוויטאמין אינו דבר הנאכל אלא רק דבר הנבלע ואין מקום לחוש כלל. וכן הסכים לדינא הבאר משה (דעתו מובא בספר ריח הבשם פרק ג’ ערוגת הבשם ס”ק ט’, ובשו”ת רבבות אפרים חלק ה’ ס’ תקי”ז). וכן פסקו בשו”ת הר צבי (יו”ד ס’ צ”ז) ובשו”ת שרידי אש (חלק ב’ יו”ד ס’ נ”ט ד”ה אולי) ובשו”ת מנחת שלמה (קמא חלק א’ ס’ י”ז) דבליעת כדורי תרופה אפ’ אם יש בהם רכיבים בפנים שאינם כשרים, אינם בכלל איסור אכילה ומותר, דאף שהנודע ביהודה (שו”ת קמא יו”ד ס’ ל”ה) פסק שגם בליעה בלא שום לעיסה חשיב כדרך אכילה, זה דוקא באוכל גמור שרגילים ללעוס ולאכול ואז כשבולע חשיב דרך אכילה, משא”כ בכדורי תרופה דלא חזי לאכילה כלל ועומד רק לבלוע, שפיר חשיב לכולי עלמא שלא כדרך אכילה. וכ”כ הג”ר יוסף אליהו הענקין (ספר עדות לישראל חלק מדור ההלכה עמ’ קע”ז ס”ק ב’ ד”ה והמין) שמעשים בכל יום שבולעים סממנים בקפסולים, שסומכים על הייבוש דנעשה שאינו ראוי לאכילת כלב, ושאינו מתכווין לאכילה, עיי”ש. וכן הוא דעת הג”ר מרדכי גיפטר ויבלח”ט הגרח”פ שיינברג שליט”א (מובא בשו”ת דברי חכמים יו”ד פרק ב’ שאלה כ”ד). וכן הוא משמעות הגרי”ש אלישיב שליט”א (קובץ תשובות חלק א’ ס’ ע”ג) שכתב לגבי האיסור של ‘חדש’ שנאמר בו “לא תאכלו”, שמותר לכאורה לבלוע טבלאות שמעורב בהם עמילן לאחר שנפסול מאכילת כלב, עיי”ש. וכן פסק בשמירת שבת כהלכתה (פרק ל”ג הערה י”ט). וכ”כ בשו”ת יביע אומר (חלק ב’ יו”ד ס’ י”ב ס”ק י’) דכיון שלצורך עשייתם מערבים אותם עם מוצרים פגומים שעל ידי זה נפסל מאכילת כלב, הרי פרחה ממנו תורת אוכל. וכ”כ בשו”ת עצי הלבנון (ס’ י”ט) ובשו”ת לבושי מרדכי (או”ח ס’ פ”ו וס’ פ”ז) ובשו”ת חשב האפוד (חלק א’ ס’ י’) ובשו”ת מנחת יצחק (חלק ט’ ס’ ע”ט סוף ס”ק א’) ובשו”ת ציץ אליעזר (חלק ו’ ס’ ט”ז וחלק י’ ס’ כ”ה פרק כ’ וכ”ב ס”ק ה’) ובשו”ת משנה הלכות (חלק ט’ ס’ קנ”ז) דכיון שאינם ראוים לאכילה ואין לוקחים אותם אלא לרפואה (ואפ’ אם התרופה בפנים אינה כשרה) יש לדון אותם כפירשא בעלמא וגם יש להתירו מטעם נשתנה, ואין להחמיר בכגון זה. וזה כמו משמעות הזרע אמת (שו”ת חלק ב’ יו”ד ס’ מ”ח) והמשנה למלך (הל’ מאכלות אסורות פרק י”ד הלכה י”ב) שמתירים תרופה אפ’ אם היות בתוכה עצם אדם שרוף אם כרכן האיסור במידי דלא חזי לאכילה, עיי”ש, ודברי הכתונת יוסף (שו”ת או”ח ס’ ד’, מובא בקיצור בעיקרי הד”ט או”ח ס’ כ”ט ס”ק ל”ז) והכף החיים (או”ח ס’ תקנ”ד ס”ק ל”ד) דמתירים לבלוע תרופה לגבי תענית, דאין בכך כלום בבליע זאת כלל דאין בו הנאה ולא הוי דרך אכילה. וע”ע בשו”ת דברי חכמים (הנ”ל שמביא דעת הגר”י קמנצקי) ובשו”ת שבט הלוי (חלק ז’ ס’ קל”ה) ובספר אורחות רבינו (חלק ג’ יו”ד ס”ק ל”ה שמביא דעת ה”סטייפלר”) שג”כ פסקו כזה להקל בענין כדורים שמערבים גם מג’לטין, עיי”ש.
    ונראה דכל הפוסקים הנ”ל סברו כדעת החזון איש (או”ח ס’ קט”ז ס”ק ח’ ד”ה טבלאות) שהעלה שלא אמרינן בכדורי תרופה אחשביה כיון דדעתו על הסמים, ולכן מתיר מטעם שפגומים, עיי”ש. ואף שהשאגת אריה (שו”ת חלק א’ ס’ ע”ה) העלה דבאוכלים שאינם ראויים לאכילה אפ’ כשהם כעפרא בעלמא אסור לאכלם ואפ’ לצורך רפואה דכיון דאכלם אחשבינהו, עיי”ש [דחלק על דעת היד אברהם (ס’ קנ”ה ד”ה מותר לשרוץ שרץ) שכתב דלא שייך לומר אחשביה כשלצורך רפואה, דחליו מוכיח עליו שאינו אוכלו מחמת חשיבותו רק משום רפואה], בשו”ת אחיעזר (חלק ג’ ס’ ל”א) כתב דיש לחלק, דבנ”ד שרק לקח הרפואה בגלולה, גם השאגת אריה יודה דאין כאן איסור דלא שייך בזה אחשביה כיון דאינו אוכל האיסור בעצמו, עיי”ש. וכ”כ הציץ אליעזר (הנ”ל ס”ק ו’ ד”ה ראיתי). וע”ע בשו”ת כתב סופר (או”ח ס’ קי”א) שמאריך בהענין ומתרץ ודחה לדברי השאגת אריה באופן אחר ופסק ג”כ למעשה כדעת היד אברהם, עיי”ש. וכן בשדי חמד (חלק ג’ מערכת כ’ כלל כ”ב עמ’ צ”ז) בשם הערך השלחן (מובא בקובץ מסורה חלק ז’ עמ’ צ”א במאמר של הרה”ג דוד הלוי העבער שליט”א) דחה ראיית השאגת אריה, והעלה דחולה יאכל את התרופה אף אי לא אחשביה אלא כעפרא בעלמא, דמוכרח שאכלו לצורך רפואתו, כמו שהוא אוכל כמה דברים בע”כ שלא ברצונו משום שהם צורך רפואתו, וא”כ עדיין נקרא דבר שאינו ראוי לאכילה ומותר, עיי”ש. וכן פסקו הגר”מ פיינשטיין (שו”ת אגרות משה או”ח חלק ב’ ס’ צ”ב) והגר”י קמנצקי (אמת ליעקב על שו”ע יו”ד ס’ פ”ד ס”ק י”ז הערה ל”ג) והגרש”ז אויערבך (שו”ת מנחת שלמה תנינא ס’ ס”ה) והגר”ע יוסף שליט”א (שו”ת יחוה דעת חלק ב’ ס’ ס’) דבזה שלוקח לרפואה לא שייך אחשביה.
    וא”כ לפי כל הנ”ל, נראה שאם צריך לקח כדורים אלו לרפואה, דאם א”א למצוא כזו כשרות, דאז מותר מעיקר הדין לבלוע כדורות אלו אף שאינם כשרים – דאינם בגדר אכילה או הנאה.
    כל טוב,
    יהודה בצלאל שפיץ
    נו”נ בכולל הלכה אור לגולה שע”י ישיבת אור שמח
    ירושלים

  • מאת רבני בית ההוראה:

    יישר כח על המאמר המקיף בזה, אולם אעיר בקצרה.
    מאחר ומדובר כאן על “דיאטה” שאין זה נחשב לחולה או אף לא למיחוש, אלא צורך צדדי, לכן ודאי שאין להקל בזה, אפילו אם זה כדורים שאין בהם טעם וכמו כדורי רפואה, כיון שבדבר שיש בו איסור אסור ליהנות אף שלא כדרך הנאתו כמבואר בפוסקים יו”ד סי’ קנז, ומאחר וקשה מאד לדעת איך מיוצרים כדורים אלו ובפרט בכדורים צמחוניים, אין להקל בסתם, רק במקום חולה שאין בו סכנה הקילו, וכמובן מי שצריך לעשות את הדיאטה מחמת חולי סוכר וכד’ יש מקום להקל לפי הענין ולאחר שאלת חכם

  • מאת יהודה בצלאל שפיץ:

    לכבוד רבני בית הוראה,
    יישר כח על תשובתך על הערתי.
    אכן, נראה מדבריך שאפשר שאני לא בארתי דברי בבהירות, ולכן באתי להעיר עוד בכמה נקודות:

    א] בתשובתך הראשונה כתבת רק להחמיר לאסור מטעם חשש רכיבים שאסרו בהנאה, ואין אף זכר דאם צריך לקח הטבלאות “הדיאטה” לצורך רפואה שיש אפ’ לסניף להקל.
    ב] לגבי החשש של יין נסך שאסור בהנאה מדאורייתא – עיין דברי הרמ”א ביו”ד ריש ס’ קכ”ג וריש ס’ קל”ב וסוף ס’ קנ”ה דבזמן הזה האיסור הוא רק מסתם יינם, ויש לצרף סניפים להקל, עיי”ש, ונראה מכ”ש בנ”ד, שלא הוי האיסור ממש, ויש עוד הסניפים להקל שכבר כתבתי באריכות.
    ג] לגבי מה שכתבת שבדבר שיש בו איסור אסור ליהנות אף שלא כדרך הנאתו כמבואר בפוסקים יו”ד סי’ קנ”ז – המראה מקום הנכון לזה הוא בס’ קנ”ה סע’ ג’ – ורמ”א כתב להדיא דביין נסך בזמן הזה יכול לקח לחולה אפ’ שאין בו סכנה שלא כדרך הנאתו, דהוי כאסור דרבנן בזמן הזה. וכבר הוכחתי בהערתי דהסכמת הפוסקים הוא דכל זה דוקא לגבי אוכל שאסור בהנאה שאסור לאכול אפ’ שלא כדרך הנאתו אא”כ במקום סכנה. אבל בבליעות כדורי תרופה אפ’ אם יש בהם רכיבים בפנים שאינם כשרים, אינם בכלל איסור אכילה ומותר, דאף שהנודע ביהודה (שו”ת קמא יו”ד ס’ ל”ה) פסק שגם בליעה בלא שום לעיסה חשיב כדרך אכילה, זה דוקא באוכל גמור שרגילים ללעוס ולאכול ואז כשבולע חשיב דרך אכילה, משא”כ בכדורי תרופה דלא חזי לאכילה כלל ועומד רק לבלוע, שפיר חשיב לכולי עלמא שלא כדרך אכילה, ולא רק שלא כדרך הנאתו.
    ד] חוץ מזה, הכרעת הפוסקים הוא דכדורי תרופה אלו היינו לכל הפחות פגום ונפסל מאכילת אדם, ואפשר אפ’ מאכילת כלב, ואינם בגדר הנאה בכלל. ועוד, לגבי האיסור של מצות התלויות בארץ, הרכיבים שבפנים הכדורים אינם בגדר אוכל בכלל ולכן אינם חייבים בתרומה, מעשר, ערלה, וכו’, ולכן אין לחשוש לזה בנ”ד.
    ה] הוכחתי כבר שקיי”ל דלתרופות לא שייך לומר אחשביה – וכמ”ש הגר”מ שטרנבוך שליט”א (שו”ת תשובות והנהגות חלק א’ ס’ רצ”ו) דבזה שלוקח לרפואה (ועוד אינם בגדר אכילה) לא שייך אחשביה, וכבר הורה זקן – החזון איש – בזה, עיי”ש.
    ו] כבר כתבתי בסוף הערתי דכל ההיתר היינו דוקא אם צריך לקח כדורים אלו לרפואה, ואז אם א”א למצוא כזו כשירות, דאז מותר מעיקר הדין לבלוע כדורות אלו אף שאינם כשרים – דאינם בגדר אכילה או הנאה.
    ולא כתבתי כלל בענין מי שרוצה לקח כדורי דיאטה לרזות שני קילו וכד’. ותדע דברוב אנשים ששואלים שאלה כזו – אינו שאלה סתם אלא לרפואה, (דבאמת בדרך כלל, לשאלה סתם, אנשים אינם חושבים שיש אפ’ ה”א של היתר לקח כדורים בלי הכשר, ורק כשרופא אמר להם ליקח – שאז מחפשים, ואם א”א להם למצוא בלי השגחה, אז הם שואלים שאלת חכם). וכל זה נלע”ד ברור. ואני מקווה שזה מאיר ומבהיר את הענין, ויה”ר שלא נכשלו בדבר הלכה.
    כל טוב,
    יהודה בצלאל שפיץ
    נו”נ בכולל הלכה אור לגולה שע”י ישיבת אור שמח
    ירושלים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים