אנו תיירים מחו"ל שהגענו לארץ ולא היינו בכותל הרבה שנים
אנו נמצאים כעת בשער יפו ושכחנו להביא חולצה בשביל לקרוע על החורבן מה אנו יכולים לעשות
תודה על האתר המצוין אנו בשויץ מאד נהנים ממנו
תשובה:
אם נהגתם מעולם לקרוע כשראיתם את מקום המקדש, אין להקל בזה משום שנחשב כנדר, אולם אם לא נהגתם כן מעולם מן הראוי להחמיר ולקרוע אף את הבגד שעליכ, ולקרוע באופן שאח"כ אפשר לכפתר את הבגד או לקחת סיכת ביטחון ולהחזיר את הקרע בחזרה לכשתעזבו את הכותל, כדי שלא יהיה בזה משום ביזוי כבוד הבריות כשתלכו מהמקום למקומות אחרים
מקורות:
כתב השולחן ערוך או"ח תקס"א ס"א
הרואה ירושלים בחורבנה, אומר: ציון היתה מדבר שממה; וכשרואה בית המקדש, אומר: בית קדשינו ותפארתנו אשר הללוך בו אבותינו היה לשרפת אש וכל מחמדנו היה לחרבה, וקורע. ומהיכן חייב לקרוע, מן הצופים; ואח"כ כשיראה המקדש קורע קרע אחר, וכל קריעה טפח; ואם בא דרך המדבר, שאז רואה המקדש תחלה, קורע על המקדש, טפח, ואח"כ כשיראה ירושלים מוסיף על קרע ראשון כל שהוא.
ואכן רבים מהפוסקים כתבו שדין זה הוא אף בזמן הזה וצריך לקרוע את בגדו כשרואה את חורבן ירושלים והמקדש, ואמנם על ירושלים לא נהגו כלל לקרוע כיום והטעם בזה הוא כמו שכתבו בשו"ת ישכיל עבדי ח"ח או"ח סימן כה סעיף ד וסימן מג אות א מכיון ששולטים בה ישראל וכ"כ בשו"ת אג"מ או"ח ח"ד סימן ע אות יא וח"ח סימן לז אות א, ובקשו"ע (לר"ב טולדנו) סימן שצו ס"א ווהגאון רא"י זלזניק שליט"א בהערות לספר הר הקודש (דף שכה) ובמועדים וזמנים ח"ה סימן שמח הערה ב
אך על ראית הכותל שהוא חורבן המקדש כתבו רוב הפוסקים להחמיר ולקרוע וכמ"ש בספר ברכת יהודה (ברכה, או"ח סי' מה) וספר תל תלפיות על דיני קריעה בראית מקום המקדש, ואולם מנהג רוב העולם שאין קורעים, ובשו"ת משנה הלכות (ח"ו סי' קו) ומועדים וזמנים (ח"ז סי' רנז) והגאון רבי שריה דבלצקי (זכרון בצלאל עמ' קמה) כתבו שהמקילים יש להם על מי לסמוך.
שלום הרב
לגבי קריעה על מקום המקדש למיטב ידיעתי, לפי הרב פיינשטיין זצ"ל צריך לראות את רצפת מקום המקדש שזה אפשרי רק ממקומות בודדים , רוב בעיר העתיקה זה בלתי אפשרי ובוודאי שלא ניתן מהרחב הכותל. לפי הרב נבנצאל שליט"א צריך לראות גגות או עצים שנמצאים על רצפת המקדש , זה אפשרי אם באים מכיוון הרובע היהודי. בכל אופן לפי שניהם הכותל המערבי עצמו איננו נחשב מקום המקדש. לא פשוט להחמיר ולקרוע מספק משום שאז מיקל בבל תשחית.אשמח לשמוע את תשובת הרב
כאשר קורע מפני שסובר שיש לקרוע אין זה נחשב בל תשחית אף כאשר יש חולקים, כיון שכל קריעה לצורך האדם אין בזה משום בל תשחית, ואמנם יש דעות שונות בזה, אך המחמיר בזה תבוא עליו ברכה.
אם נהגו לקרוע מה שייך נדר, אולי סברו שכך הדין, ולא שעשו זאת בתורת חומרא.
גם אם נהגו כשיטה מסוימת צריך התרת נדרים, רא בהרחבה ס' משנת הכתובה פרק לד.
מחילה, אבל האם אפשר לומר איפה אפשר לעיין בספר משנת הכתובה. או את מס' הטלפון של המחבר (הבנתי שהמחבר הוא הרב משה קליין).
איך לעשות התרת נדרים. כלומר איך יכול לומר שמתחרט שלא אמר בלי נדר אם סבר שכך הדין ?
מס' הטלפון של הרב המחבר הוא 0548474804, תוכל לציין שהגעת דרך אתר דין.
זה עצמו שסבר שכך הדין ועתה הוא רואה שזה דבר השנוי במחלוקת זה הפתח הכי טוב שיש.
הכוונה שאם היה יודע שהדבר מחלוקת היה אומר בלי נדר לפני שנוהג כפי הדעה המחמירה ?
או כך או שהכל טעות מתחילה ואילו היה יודע את דעת המקילים כלל לא היה נוהג בחומרא זו.
בס"ד
אני הבנתי שיש אפשרות להפקיר את הבגד לפני ראיית מקום החורבן ואז אין צורך לקרוע
האם זה מדויק
ואם כן מה הנוסח שיש לומר
יש שנהגו להקנות את הבגדים לאדם אחר, על ידי קנין סודר.
האם אפשר להביא צדדים להקל שאין צריך לקרוע על ירושלים וכותל המערבי?
תודה
בענין קריעה על ערי יהודה וירושלים רבים כתבו שהיום שהעיר בנויה א"צ לקרוע, לגבי הכותל המערבי יש רק היתר בדוחק שנסמך על הרדב"ז שכיון שרגילים לעבור ולראות את המקום בדרך אגב תוך כדי נסיעה וכו', ממילא אין צורך לקרוע, אמנם דבריו נאמרו לגבי ירושלים העתיקה, ולחדש שזה גם בירושלים החדשה קצת קשה… בס' נחמת ישראל מביא מהגרש"ז אויערבך שרבים מבני ירושלים נהגו שלא לקרוע גם בני העיר החדשה, מחמת שבסך הכל זה עדיין רגילות ולא מרגישים את הצער כל כך. כמו כן ציין למנג רבים שלא לקרוע בכל יום שלא אומרים תחנון אף שרבים חלקו על כך. עוד הביא שיש שנקטו שהקריעה היא רק אם רואה את רצפת העזרה, אמנם יש חיוב קריעה גם על ראיית המסגד כך שאין בזה כל כך רווח..
השאר תגובה