א. יש מהראשונים שסוברים שעוברים על איסור 'בל תלין' אפילו אם שכר הפועל פחות משוה פרוטה ((מאירי וחידושים המיוחסים לריטב"א (ב"מ קיא:). אך באהבת חסד (פ"ט ס"ג) כתב שרש"י ותוספות (שם) חולקים וסוברים שאין עוברים איסור זה בפחות משוה פרוטה.)).
ד. אם יש לבעה"ב ממון לפרוע רק מקצת שכר הפועל, חייב לתת מה שיש לו ובזה הוא מקיים את העשה בשלמות ((אהבת חסד (פ"ט ס"י), כיון שחיובו מוגבל לממון שיש לו.)). אמנם, אם יש לבעל הבית מספיק כסף לשלם את שכר הפועל ובכל זאת אינו משלם לפועל רק מקצת שכרו בזמן, עובר על איסור 'בל תלין' על החלק שאינו משלם בזמנו ((שם.)).
ה. מצות עשה של 'ביומו תתן שכרו' חלה מיד כשגומר הפועל לעבוד ((נתיב החסד (ט כה), ולגבי איסור 'בל תלין' הסתפק שם אם הוא חל מיד בסיום העבודה, או לאחר שעברה העונה של סיום העבודה, שבה היה חייב לשלם לו.)), ולכן אסור לבעה"ב להוציא הוצאות אם על ידי זה לא ישאר לו מספיק כסף כדי לשלם לפועל בזמן ((אהבת חסד (פ"ט ס"ט) וערך ש"י (שלט ו).)).
ו. משום 'זריזין מקדימים למצוות' יש לשלם לפועל מיד בשעה שגומר לעבוד. כמו כן, עדיף שהמעסיק בעצמו ישלם לפועל, ולא שישלם על ידי שליח, משום 'מצוה בו יותר מבשלוחו' ((ב"טוב ירושלים" מובא, שהאדר"ת מאד הקפיד בזה. אך מסתבר שעדיף לשלוח את הכסף עם שליח, ולא להטריח את הפועל לבוא לבעה"ב כדי לקיים 'מצוה בו יותר מבשלוחו'.)).
ז. אף קודם תפילת שחרית מותר לשלם לפועל, כיון שזהו צורך מצוה ((כמבואר בשו"ע (או"ח סי' פט ומשנ"ב ס"ק לו) שמותר לעשות חפצי שמים קודם התפילה. ואפילו חסד עם חבירו מותר לעשות קודם התפילה, ראה תפילה כהלכתה (פ"ו הערה לט).)). האר"י הקדוש, היה מקפיד מאד לשלם לפועליו לפני שהתפלל מנחה, הגם שעל ידי זה היה מתעכב מלהתפלל עד אחרי שקיעת החמה ((כך כתב תלמידו רבי חיים ויטאל (שער המצוות פרשת כי תצא), והיה האר"י אומר 'איך אתפלל להשי"ת ובאה לידי מצוה זו ולא אקיימנה, ואיך אשא פני להתפלל'.)).
ח. אם פועליו גמרו לעבוד בערב שבת, חייב לשלם להם אפילו אם על ידי זה לא יהיה לו כסף כדי לקיים מצות עונג שבת ((ביאור הלכה (סי' רמ"ה ד"ה לכבד).)).
ט. חייב לשלם לפועל בזמן, אפילו שעל ידי כך יפסיד מצוה דאורייתא, כיון שבתשלום שכר שכיר יש 'עשה' ו'לא תעשה', שהם דוחים 'עשה' אחר ((בביאור הלכה שם מבואר שהדין כן לגבי עונג שבת אף אם הוא דאורייתא, ומובן שהוא הדין בשאר מצוות עשה, וכן דקדק בפתחי חושן (פ"ט הערה יד).)).
י. גם במקרה שאינו עובר על 'בל תלין' כגון ששכר פועלים ע"י שליח, צריך לשלם לפועליו בשעה שיתבעוהו לשלם אפילו אם באותה שעה הגיע גם עני ומבקש צדקה ((שו"ת רב פעלים (ח"ד חו"מ סי' ז), כיון שמכל מקום מקיים בכך מצות פריעת בעל חוב, וגם יתכן שיש בזה איסור של 'בל תשהה', ואילו בנתינת צדקה אין מצוה ודאית, כי יתכן שהעני רמאי.)).
