דיני תענית אסתר

רבני בית ההוראה
ז' אדר ה'תש"ע

א.        תקנת חכמי הדורות שמתענים ביום שלפני פורים דפרזים, והיא נקראת “תענית אסתר”, וכשחל ערב פורים בשבת מקדימים להתענות ביום חמישי.

ב.         מאחר ותענית זו אינה תענית “מדברי קבלה” אלא רק תקנת חכמים הקילו בה הפוסקים בכמה דברים יותר משאר צומות, אך אין להקל כלל למי שלא נכלל באלו הפטורים מהתענית.

ג.         מי שיש לו כאב ראש רציני, או שיש לו כאבים בעיניו [“מיגרנה”], פטור מלהתענות, ואינו צריך להשלים את התענית ביום שישי, וכל שכן מי שחולה אפילו שאין בחוליו סכנה, וכן הלוקח אנטיביוטיקה לא יתענה  [אך מה שמצוי שהראש קצת כואב ביום התענית אין זה פוטר מהתענית].

ד.         מי שטעה ולא התענה ביום חמישי יש לו להתענות ביום שישי, ויכול להתפלל תפילת ערבית מוקדם כדי שמיד בתחילת הלילה יוכל לקדש ולאכל.

ה.        נשים מעוברות או מיניקות, אפילו הנקה חלקית, פטורות מלהתענות.

ו.         חתן בשבעת ימי המשתה פטור מתענית אסתר.

ז.         בעל ברית הסנדק והמוהל פטורים מלהתענות תענית זו, ואף אם חל התענית ביום חמישי אינם מתענים, אולם יתענו לכל הפחות עד חצות היום. ומן הדין אינם חייבים להשלים את התענית למחרת ביום שישי, ויש שנהגו שהפטורים מחמת שמחת הברית מחמירים ומתענים ביום שישי.

ח.        הקרואים לשמחת ברית מילה חייבים להתענות, ולכן יש לעשות את סעודת הברית במוצאי התענית.

ט.        מי שעורך פדיון הבן לבנו חייב להתענות, ויעשה את פדיון הבן סמוך לערב ומיד לאחר תפילת ערבית יערכו את הסעודה.

י.         מותר להתרחץ בתענית אסתר.

תגובה אחת

    יניב:

    לגבי השלמת התענית למי שיש כאבים בעיניו, כתב המשנ”ב [סק”ה], ‘להישועות יעקב הנ”ל מסתברא דלא קאי ד”ז אלא על רק על כואבי עיניים שבעצם יש עליו חיוב שלא לפרוש מן הציבור, ורק עכשיו משום דכאיב ליה עיניו ולהכי לבתר שיסולק כאבו יפרע מהתענית…אכן מדברי הב”ח לכאורה לא משמע כן’. נלע”ד, שדעת המשנ”ב לומר, שאדם ב’כאב נקודתי מעין כאבי עיניים’- יצטרך להשלים.
    אמנם, דעת כה”ח [כב] והיחו”ד [ח”א סי’ לה] שאינו משלים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *