סדר הדין

רבני בית ההוראה
ו' טבת ה'תש"ע


ליקוט מקיף בהלכות הקשורות בסדרי הדין

כולל: סדרי בית הדין, איסור ערכאות, זכויות בעלי הדין, דין ופשרה, זכויות ערעור היטל הוצאות, צווי עיקול, זבל”א, בוררות, אכיפה והוצאה לפועל.

מחבר: הרב אברהם יהושע העשל דרברמדיקר אב”ד “נתיבות חיים”

מחיר: 60 ₪

ניתן להשיג: מזכירות בית הדין, פנים מאירות 1 ירושלים. טלפון: 0527632291

על הספר:

בין ספרי ההלכה שחסרונם היה מורגש ביותר, היה החסר באכסניה אחת שתקיף את כל ההלכות ודיני סדרי הדין. בירור יסודי ממקורה בהלכה עד ההנהגה למעשה. והנה זכינו לצוהר חדש שנפתח זה עתה בהדפסתו של הספר סדר הדין, הכולל בתוכו כל סדרי הדין מההזמנה לדין דרך כל כללי סדר הדיון ועד ביצוע הפסק דין.

החידוש שבספר זה, שהוא נסוב אודות נושא שרבה בו המבוכה והם הדינים הנוגעים בכל כללי הדיון בזכויות השונות של הבעלי דינים, בפרט בקביעת מקום הדיון ובזכויות להיות נידון בזבל”א. כמו כן, סדר פסקי הדינים בדברים מקובלים שנשתרשו מדור דור, כגון: בחיובי שבועה, ענייני ירושות וצוואות, או, בענייני אומדנא. היות והמרחק מ”הלכות דיינים” שבשו”ע, עד ההלכה למעשה, עובר בין כל ספרי הפוסקים וספרי השו”ת המלאים בסוגיות סבוכות, לכן נוהל בתי דינים וסדרי הדין, משתנה ביותר, ממקום למקום ומתקופה לתקופה, מבית דין למשנהו ומדין לדין.

גורם נוסף למצב זה, היא העובדה שבמרוצת הדורות ובעטיים של תקופות שונות בחיי הקהילות, נקבעו נוהלים שונים לסדרי הדין ולזכויות בעלי הדין, ע”י גדולי הפוסקים ומהם אף בתקופת הראשונים מכל מיני סיבות. בכל דבר יש לברר, האם הוא מעיקר הדין והוא פסק לדורות, או מנהג למקומו ושעתו, או שהוא בכלל דבר שנאכף בגזירת המלכות. וכן המנהגים שמשתנים ממקום למקום את מי הם מחייבים.

עצם עריכת ספר זה ידועה היתה זה זמן רב, לרבים היושבים על מדין למראה עיניהם היה ועיונם שמו בו. פרקים שונים מהספר אף העתיקו, לצורך שימושם בהלכה למעשה, בשאלות שעולות מדי יום בבתי הדינים השונים, בהנהגת סדרי הדין שעליהם דן סדר הדין. זמן רב שהם משתוקקים לאורו ומצפים לראותו מושלם ולברך על המוגמר.

נושא מיוחד ושכיח ביותר, שלדאבון לב, רבים נכשלים בו בלי הוראת היתר והוא ההליכה לערכאות. בספר דן המחבר בארוכה בנין זה ב”פרק ט”ו” ונותן מענה בהלכות פסוקות לכל מצב, מכל היבט שהוא. אינו משאיר שום מקום לספק, בפירוט הדין על כל סוג של ערכאה. כל סיבת היתר שקיימת בהליכה לערכאות, נדונה שם.

המחבר דן גם בנושא שאינו קשור ישירות לסדרי הדין, אולם יש בו קשר עקיף לקביעת המשפט והסדר הציבורי. בהלכה הוא נקשר להלכות דיינים. והוא למי הסמכות לניהול ענייני הציבור, המחבר הקדיש את פרקו האחרון ששמו “מנוי פרנסי ציבור”. בפרק זה, התבארו דרכי המנוי ואת מי ממנים וסמכות הממונים, וכל זאת באופן ברור ובהרחבה ממקורות הפוסקים.

גדולי הדיינים בדורנו שליט”א, אינם מסתירים התפעלותם מהיקף הדברים, המשלימים את החסר שהיה עד עתה. בהסכמותיהם הנלהבות הם כותבים, שהספר ראוי לשמש כספר יסוד להנהגת בתי דינים, בכל הקשור להלכות סדרי הדין. הגדיל עשות הגר”מ שטרנבוך שליט”א ראב”ד ה”עדה החרדית”, שכתב בהסכמתו, שנהנה מאוד מהספר, ושבעניינים אלו המחבר, “ממש לא הניח מקום להתגדר בו”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים